העלונים אינם טובים בעיניי
אני לא יודע, בחיי, למה פיהקתי כל כך הרבה בליל שבת. האם זו העייפות הטבעית הפוקדת אותי בסוף שבוע עמוס וגדוש, או שמא בגלל שגם השבת בחרו העלונים בחרו לעסוק ב"מכתב הרבנים"? החגיגה סביב המכתב נמשכה, והשבת השתתפו בה "עולם קטן" ו"גילוי דעת", הרב רוזן בטור שלו ב"שבת בשבתו" וחגי הוברמן בטורו ב"מצב הרוח". "מעייני הישועה" פרסמו מאמר מערכת נוסף על הנושא - לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שקברניטי העלון הם אלו שיזמו את מכתב הרבנים. במאמר תוקפת המערכת את "רבני הקריירה", אותם "פקידים שלא רוצים להפריע, שמסבירים שזו לא בדיוק ההלכה וגם שזה רק פן אחד וגם שיש עוד הרבה רבנים שלא חושבים כך, ושבקיצור, הפוליטיקלי-קורקט הוא לחם חוקם". האם עורכי העלון מתכוונים לרב יעקב אריאל, החבר בנשיאות "מעייני הישועה"? לא נעים.
"השבת" של צהר הגדילו לעשות והקדישו את כל הגיליון לנושא, עם מאמרים שהתפרסמו כבר באינטרנט פלוס הבהרה מטעם הנהלת הארגון. עורכים יקרים באשר אתם: אם מי מכם תכנן לעסוק במכתב הרבנים גם בשבת הבאה, זה הזמן לבקש: אל תעשו זאת. זה חשוב, זה מעניין, אך זה נטחן עד דק. גרירת הנושא לשבת נוספת תשאיר אותנו עם טעם של בייגלה מאוד עבש בפה. די, המשכנו הלאה. (תודה לתהילה וליואל יהודה לנגה).
מי שנולד הרוויח
ישנן שבתות שבהן ידוע מראש כיצד ייראו העלונים. בשבת פרשת נח יוצפו העלונים במאמרים ובראיונות הקשורים לנושאים אקולוגיים וירוקים; בשבת פרשת חיי שרה מופנים הזרקורים כלפי חברון. גם בשבת פרשת שמות, מסתבר, יש מי שרוצה להכתיב את סדר היום, בצורה מקורית אך קצת מנגסת. מדובר באגודת "אפרת", המסייעת בהקטנת מספר ההפלות בישראל. על רקע הופעת האורח של המיילדות שפרה ופועה בפרשתנו, החליטה האגודה להיכנס חזק לעלוני השבת: היו"ר, ד"ר אלי שוסהיים, כתב דבר תורה ב"יש"ע שלנו", "מעט מן האור" ו"שבתון", ואף התראיין ב"בראש יהודי" - מקורי, נחמד, אבל קצת טו מאץ. האם פרשת מצורע תנוצל על ידי חברה המשווקת משחה נגד פצעי עור? האם בפרשת וישב תפצחנה חברות הנסיעות במאמרים פרסומיים על ירידה למצרים? בעלונים, כמו באינטרנט, לפעמים הקישור לא עובד.
ספרייה לעם
אחד האתגרים הקשים ביותר עבור עורך עלון שבת הוא יצירת מדורים מעניינים ומושכים. מזה כמה זמן שאני עוקב אחרי מדור חדש בשם "מדפים" המתפרסם ב"מעט מן האור". בכל שבוע מספק בנימין אלטשול הצצה לספרייתו הפרטית של איש רוח, סופר או אמן: אילו ספרים השפיעו עליו, איזה ספר הוא קורא עכשיו, מה הספר הראשון שרכש, האם הוא נוהג להשאיל ספרים וכן הלאה. עד כה ראיין אלטשול אנשים כפרופ ישראל אומן, הזמר אריאל זילבר ועוד. למרות שחששתי שמדובר במדור פרסומי ל"ספריית בית אל" - דבר שלא נפקד מהרקורד הפלילי של "מעט מן האור" - שמחתי לגלות שמדובר במדור נקי, מעניין ולא שגרתי בנוף העלונים. כל הכבוד לאלטשול ולמערכת, המשיכו כך.
היום בידיעות אחרונות
ועוד בענייני ספרים: מדור התרבות היהודית של רן שריד ב"מעייני הישועה" מספר לקוראים על הצדדים הפחות מוכרים של עולם התרבות היהודית: מוסיקה, תיאטרון ואפילו מחול. בצד כותב שריד טור קצר ובו הוא ממליץ על ספר חדש שיצא לאור וקשור לענייני יהדות. דא עקא, שבשבועות האחרונים בוחר שריד להתמקד בספרים היוצאים בהוצאת ידיעות ספרים: "בלבב פנימה", "ספר השבת", "אוהב ימים", "החדש יתקדש" ועוד; ממש כאילו מעיינן של שאר ההוצאות יבש. אתמהה.
לאן הולכת ההלכה
השבת קרה דבר יוצא דופן. אמנם המשיח עוד לא הגיע (שבת הבאה, להזכירכם), אך גם הרב י"צ רימון בפינת ההלכה שלו ב"שבת בשבתו" וגם הרב בן-ציון אלגאזי בפינת ההלכה שלו ב"מצב הרוח" עסקו השבת - ככל הנראה ללא תיאום מראש - באותו נושא: ברכות השחר. לא בכל יום ניתנת לקוראים הזדמנות לראות כיצד משתקפות ההלכות היומיומיות בשני המדורים השונים. ובכן, ההבדלים די בולטים לעין: פינתו של הרב רימון ב"שבת בשבתו" עסקה ב"עולם האמוני שבברכות השחר": סקירה של מקורות בסיסיים, לצד הדגשת הפן הרוחני של הברכות וההשלכות שלהן לעבודת ה; הרב אלגאזי, לעומת זאת, סקר את ההלכות הבסיסיות של ברכות השחר, הרבה לצטט מקורות ולא כל כך התייחס לפן הרוחני. המדור מקווה שבכל שבת יתואמו מדורי ההלכה ביניהם, וכך נזכה להשוות בכל שבת חומרות, קולות ועצות רוחניות.
הלכות נשים
ואם כבר בהלכה עסקינן, כבר זמן רב שאני תוהה מדוע פינת ההלכה של הרב מלמד ב"מעייני הישועה" מופיעה בתוך "פנימה", החלק המיועד לנשים. הפינה מסתתרת תחת השם "הליכות ביתה" ומתיימרת להתעסק בהלכות הרלוונטיות לנשים, למרות שבפועל זה לא כך: השבת, למשל, עסק הרב מלמד בהלכות הכנת תה ומרק בשבת. האם הגברים הקוראים "מעייני הישועה" לא מכינים לעצמם תה בשבת? האם הלכות הכנת מרק ותה בשבת רלוונטיות רק לנשים? לכם, הקוראים, פתרונים.
לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il