למה ד' ברא את העולם? ואת האדם עלי אדמות? שתי תשובות לדבר: א. בשבילנו. ב. בשבילו.
בשבילנו. כי מדרך השב להיטיב. "טוב ד' לכל ורחמיו על כל מעשיו". לכן הוא נתן לנו את החיים, חיים טובים, חיים מלאי אור, חיים מלאי שמחה. כמובן, לא רק חיים גשמיים, שהם מתנה חלקית, אלא גם ובמיוחד חיים רוחניים. ולא רק חיים רוחניים שאדם זוכה להם מן ההפקר, שעקב זה אינם כה רוחניים, אלא חיים רוחניים להם האדם זוכה במאמציו, על ידי עבודתו, על ידי הכרעתו מכוח בחירתו החופשית. מתוך כך עולמו הוא עולם של קשיים, של בעיות, של מאבקים. זהו העולם הטוב אשר ברא רבונו של עולם, כדי שנוכל לזכות לטוב הגדול ביותר, שהוא הטוב הרוחני. זאת התשובה הראשונה: לטובתנו.
התשובה השניה: "כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא נברא אלא לכבודו, שנאמר: כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" (אבות סוף פ"ו). רבונו של עולם שתהיה לו דירה בתחתונים, כדברי רבותינו במדרש. הוא רצה קידוש השם עלי אדמות לא רק קידוש השם בעולמות עליונים של מלאכים, אלא קידוש השם בעולם של בני אדם קרוצים מחומר, אשר בבחירתם החופשית יעשו את הטוב.
שמא תאמרו: מה הקדוש ברוך צריך זאת? בכלל, אי אפשר להוציא מפינו את הביטוי: ד' צריך. זו לכאורה כפירה. הוא יתברך אינו חסר כלום ואינו צריך כלום.
אכן, לא אמרנו שהוא צריך אלא שהוא רוצה. שוב תשאלו: אם משהוא רוצה, סימן שהוא צריך? אולי כן, אולי כן. אך אצל הקדוש ברוך הוא, ודאי שלא רצונו אינו מגלה על חסרון.
הוא רוצה את המגמה הגדולה על הופעת האור בתחתיות ארץ, התפשטות האור האלהי בכל מקום.
עתה יש להשיב: האם העולם נברא בשבילנו או בשביל הקדוש ברוך הוא? ודאי בשביל הקדוש ברוך הוא. "ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו". אבל ההצלחה של משימה גדולה זו של רבונו של עולם היא על ידי כך שאנחנו בני אדם "נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום". כלומר, החסד הגדול הזה שד' עשה לנו, הוא בעצמו עושה גילוי שמו של הקדוש ברוך הוא.