יהדות - התנהלותה של רבקה

השארו מעודכנים

הכניסו לתיבה את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם, ותקבלו התראה בכל פעם שמתפרסם עדכון כשרות חדש באתר. אין יותר פשוט מזה

הצטרף

התנהלותה של רבקה

דווקא מהתנהלותה של רבקה אנו מבינים את החשיבות של אומה ישראלית עם עצמאות כלכלית

הרב יעקב פילבר
א כסליו תשע"ג, 15/11/2012 11:42

שלמה המלך אומר (קהלת ז ה): "טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר כסילים", אין להבין את דבריו כפשוטם: שדברי החכם הם טובים יותר מדבריו של הכסיל, כי לומר דבר כזה לא צריך להיות החכם מכל האדם. ואפילו אם כוונתו היא שטוב יותר לשמוע גערה מאשר לשמוע "שיר כסילים", גם באמירה זו אין חכמה גדולה. על כן יש המסבירים את דברי שלמה בדרך זו: טוב לשמוע גערה מחכם כזה שהוא עצמו בעבר שמע שיר כסילים, כי הוא המכיר ויודע את המתרחש בעולם הכסילים, יש לו יתרון על חכם שאינו מכיר את עולמם של הכסילים, כי חכם שאינו מכיר את עולם הכסילים, גערתו תהיה פעמים רבות תלושה מן המציאות. בהבחנה הזו בין חכם המכיר את דרכי הכסיל לחכם שאינו מכיר אותם היה יתרון לרבקה על יצחק, יצחק אבינו שחי וגדל בביתם של אברהם ושרה, בבית שהטוב והחסד שררו בו, הוא לא נפגש בסביבתו הקרובה באנשים שליליים, על כן היה רחוק בעיניו ליחס לבני אדם תכונות של רוע ומרמה, ומפני זה ללא קושי הצליח עשו לצוד בפיו את אביו, עד שאביו אהבו. ואילו רבקה שגדלה וחיה בביתם של בתואל ולבן, בבית מלא שקרים ורמאות, היא הכירה מקרוב את התככנות והצביעות, ובקלות הבחינה בהתנהלות המפותלת וההפכפכנית של עשו, וידעה לזהות נכון את אופיים של עשו ושל יעקב, היא שנתנה את מלוא אהבתה לבנה יעקב, ככתוב: "ורבקה אוהבת את יעקב".

אבל לא הכל סוברים שעשו הצליח לרמות ולהטעות את אביו יצחק, כמו "מדרש הגדול" (כה כח) ששאל: "וכי לא היה אבינו יצחק יודע במעשה עשו שהן כעורין ומפני מה אהבו? אלא שהיה אוהבו בפניו בלבד כדי לקרבו ולמושכו, שהרי קל וחומר, אם כשהוא אוהבו מעשיו מקולקלין, אילו שנאו וריחקו על אחת כמה וכמה. ואמרו רבותינו: 'לעולם תהא ימין מקרבת ושמאל דוחה' לכך נאמר: 'ויאהב יצחק את עשו'". גם ה"ספורנו" סובר שאמנם יצחק לא הכיר בגודל רשעו של עשו, אבל לדעתו הכיר יצחק בעדיפותו של יעקב על עשו, והראיה של ה"ספורנו" היא שכאשר בקש יצחק לברך את יעקב לא שאל ממנו מטעמים ולא בקש ממנו דבר אלא ברכו תיכף, מה שאין כן עשו, שלא היה ראוי מצד עצמו לברכה, על כן ביקש ממנו אביו שיעשה לו מטעמים כדי שיתעסק בכבוד אב, ובזה תחול עליו הברכה.

אלא שאם כך מדוע למרות שידע יצחק ביתרונו של יעקב, מדוע הוא בכל זאת מברך את עשו בברכת: "הווה גביר לאחיך"? ומסביר הספורנו: "כי יצחק חשב שיהיה טוב ליעקב שתספיק לו נחלת ארץ ישראל, אלא שיחיה בה עם איזה שעבוד (כמו המנדט הבריטי), כדי שלא יטריד נפשו בעניני השררות והבלי הנפסדים". גם החתם סופר (ב"תורת משה" פרשת תולדות) סובר שיצחק נתן אימון בעשו, והוא מסביר מדוע ביקש יצחק לברך את עשו דווקא בברכות העולם הזה, כי יצחק חשב שעשו מכיר ערך התורה והמצוות ולכן יספק ליעקב את צרכיו הגשמיים שיוכל לעסוק בתורה ועבודה כמו שנהגו יששכר וזבולון. ואילו רבקה שהיתה מכרת את עשו, היא ידעה שאם עשו יהיה השולט על אמצעי העולם הזה לא תהיה ליעקב האפשרות לעבוד את ה' וללמוד תורה, מפני שעשו לא יתן לו מעניני העולם הזה. ומסביר החת"ס שזאת היתה כוונת עשו במכירת הבכורה, שקדושת הבכורה ענינה עבודת ה', ומפני שעשו חשב שאם ה"עולם הזה" יהיה בידו והוא לא יתנו ליעקב ממילא לא תהיה ליעקב האפשרות לעבוד את ה' (אם אין קמח אין תורה), ותתבטל המכירה. ורק רבקה היא שירדה לסוף דעתו של עשו, ולכך סבבה שיצחק יברך בברכות העולם הזה את יעקב, וכאשר שניהם יהיו בידו של יעקב יוכל לעבוד את ה' כרצונו.

מדברי ה"ספורנו" וה"חתם סופר" אנו למדים עד כמה חשוב שהאומה הישראלית תשלוט על האמצעים הכלכליים, שרק הם יאפשרו לה את העצמאות הכלכלית, שבלעדיהם היא תהיה תלויה בחסדי הגויים, והעצמאות הזו כדאית גם אם הדבר מחייב ימי מילואים, מס הכנסה, ושאר חובות. ולא כאותם המתגעגעים ל"מנדט הבריטי" או לשלטון השולטן התורכי, שאז האחריות לעניני העולם הזה היתה נתונה בידי הגויים, והדבר נוצל לרעה על ידם. את הסוד הזה ידעה רבקה, והיא ידעה שהובאה ממרחקים לא רק בשביל להיות אשה ליצחק, שהרי ישנן נשים רבות גם בכנען וגם בחרן, אלא היא נלקחה ממרחקים על מנת למלא את מקומה של שרה בניהול בית אברהם, ועל כן דאגה לשלמותו של הבית, גם בהווה וגם להכינו לעתיד לבא.

לחצו על הלייק ותקבלו את כל הסיפורים לפייסבוק שלכם
תגובות
כתוב תגובה



תמונה
1. אני מציע תובנה אחרת כדי אמת אחרת
משה אהרון נווה עמל הר-צל- יה 11/15/2012 4:20:00 PM
יצחק לא היה תמים ליפול ברשתו של עשיו כמו שרבקה לא שנאה את עשיו כבן
לעניות דעתי,תמונת המצב המקורית שונה לחולטין ממה שמצטייר במאמר זה
בעוד שנגזר דווקא על יצחק להיות שרוי בהעלם דעת עליון .הרי שההשגחה ביכרה מסיבות שלא כאן המקום לפרטן
לגלות דעת עליון בקשר לגורל ויעוד הבנים אך לרבקה ולה בלבד שהתורה מדגישה :
"ויאמר לה ה´"
גילה רק לה ולה בלבד סוד התחרות וסמל הבנים כאומות וההכרעה הסופית ביניהם
"שרב יעבוד צעיר".
בנקודה זו למעשה יכלה רבקה לקחת את
יצחק לשיחה ולגלות את אוזנו כי הכרעת שמיים היא יעקב ממשיך השושלת והוא הראוי לברכה. ויכלה לערב ההשגחה עד כי יאמר גם ליצחק "שמע בקולה"
אלא שכאמור יש בכך סוד עליון הקשור ביצחק מדוע היו הם צריכים דווקא לכל אורך הדרך להיות לעומתיים וחלוקים זה עם זו.
לפיכך לא שמים אל לב :
כי הדגשת המקרא על קהות ראייתו של יצחק הינה יותר סימבולית והיא כפולה :
לרמז כאמור על קהות הראייה החזונית הרוחנית הקשורה בבנים..
לפיכך יצחק כאיש שדה נטה מדרך הטבע לפי רגשותיו רגש האהבה אהב הוא את הבכור שריח השדה נודף ממנו תמיד.
ולא רק זאת אף זאת
טראומת הפירוד מישמעאל ,גרמה לו להבטיח לעצמו כי אצלו לא תהא העדפה הבכור יהיה בכור .נקודה.
וכך רבקה כבר מלידה יודעת מהלכי שמיים ודעת עליון ויודעת כי הבכורה האמיתית הינה ליעקב והיא כל הזמן לא חדלה לחפש דרך פחות מזיקה למשפחה ליישב זה הענין
היא שהגתה והדריכה לכתחילה את יעקב בענין מכר הבכורה .
והיא שגם סגרה המעגל בהמשך....
וכך הלאה ותקצר יריעת התגובה מלהמשיך ולהכביר
תמונה
2. השאלות שלא נשאלו בדרך לבירור האמת
משה אהרון נווה עמל הר-צל-יה 11/18/2012 8:48:00 AM
היומרה של תגובה 1 נחזית במבט ראשון כחלולה או תלושה.
בעוד שאם תשאלנה השאלות המתבקשות ודווקא לגבי הפתיח של הפרשה דרכה של האמת אלי האור תסתמן ובבירור.
אם כן פר´ תולדות .
מדוע נקראה בשם זה ?
ואם "תולדות יצחק"
מדוע מיד אברהם הוליד את יצחק והעיקר יצחק הוליד את עשו ויעקב נעלם ואינינו
ולא רק שעיקר זה איננו במקומו מדגישה התורה עובדה אחרת והיא :שיצחק נשא לאישה את רבקה בגיל ארבעים .
שימו לב לא בכדי החליפה עובדה זו ודווקא כאן כתחליף להמשך הטבעי של : "תולדות" [דהיינו לידת עשו ויעקב].
ומדוע מיד נאמר "ויעתר יצחק" דווקא לשון עתירה אל מול "ויעתר ה´"
ולמה הדגש שאותה לשון תפילה מיוחדת הייתה דווקא "לנוכח אישתו כי עקרה היא [באות "וו"][העקרות 20 שנה תלויה בו]
אם כן הדברים פשוטים ביותר התורה מבקשת לפתוח את כל ענין הולדת עשו ויעקב באותו הרקע החיוני ולפיו יצחק מגיל ארבעים ועד גיל שישים לא היה בשל להולדת ילדים .אשתו רבקה לעומת זו תמיד התפללה והוא לאהוא תמיד נעדר נכחה
עד כי לבסוף נעתר .
על זה נענש יצחק בהעלם דבר כאמור בתגובה מס´ 1 על אף שגם ליצחק היו נסיבות אישיות טראומטיות מקלות.....
אם תתחילו מנקודת מוצא זו דומה שכל הפרשה תתבהר לכם