peter pearson

וספרתם לכם

בכל מועד יש סגולה מיוחדת הנוגעת בכל דור ודור. מהי אותה סגולה של ספירת העומר?

הרב אריה שטרן
א אייר תשע"א, 05/05/2011 00:37

פרשת המועדים תופשת מקום מרכזי בפרשת השבוע וזו כוללת גם את  ספירת העומר, המצווה המלווה אותנו בשבועות אלה.

כידוע אין עניינם של המועדים רק כזיכרון בעלמא אלא  שיש להם סגולה מיוחדת הנוגעת לנו בכל דור ודור, בכל מועד לפי ענינו.

על פי זה ניתן להגדיר את ימי הספירה, כימים שיש להם משמעות  רוחנית מיוחדת הקשורה לגיבושו של העם שיצא ממצרים והנמצא בדרכו לקראת מתן תורה.

לשם כך באה המצווה של ספירת הימים המחברת  אותם עד שכל יום נחשב כחוליה בשרשרת היוצרת אווירה שהיא כעין חול המועד ארוך בין פסח לעצרת, ועל כן, כלולה מצווה זו בפרשת המועדים.

בימים כתיקונם כשישראל יושבים על אדמתם ובית המקדש על מכונו, מוקדשים הימים האלה להתכוננות משלב קציר העומר שבא מן השעורים ועד השלב של קציר חיטים וביכורי הפירות, דהיינו מן השמחה הראשונה על המזון הבסיסי הנחוץ לחיי הנפש ועד לשמחה המעודנת על הפירות שמוסיפים טעם ויופי. עם כל הרגשות הנהדרות האלה מתכנסים לבית ה' לשם הודאה שמבטאת גם קבלה של הצורך לקדש את החיים כולם ולהתקדש בעבודת ה', ואת זה עושים במקביל למעבר שבין קיום הברית היסודית של  העם בארצו לבין ההתקדשות שע''י התורה והמצווה.

אמנם, מזמן שחרב בית המקדש וגלה העם מן הארץ נהפכו דווקא הימים המיוחדים האלה לימים של צער ומפח נפש, שהרי אותה התכוננות נמצאת חסרה ובמקומה היתה נפילה גדולה שקיבלה ביטוי בכל מה שעבר על תלמידי רבי עקיבא ואחריהם גם במאורעות אחרים בדורות מאוחרים יותר, בגין כולם נקבעו מנהגי האבילות המוכרים לנו בימי הספירה.

להגדרה הזו של ימי הספירה כימי מועד יש אכן גם כמה ביטויים הלכתיים:   ראש וראשון להם הוא במה שכותב הרמב''ם שמצות ספירת העומר נוהגת מן התורה בכל עת ובכל זמן, כלומר שאינה תלויה במקדש, וכמו שמצווה לקיים את כל המועדים גם בזמן הזה אף על פי שאין אנו יכולים לעלות ולהיראות, כך מצווה עלינו לשמור על ימי הספירה גם כשאין בידינו להביא, לא את מנחת העומר, ולא את הביכורים.

בהמשך לכך נראה להביא את מה שאמרה הגמרא על הפסוק ''וספרתם לכם'' – שתהא ספירה לכל אחד ואחד ומכאן יש שאומרים הלכה מחודשת, שהמצווה מוטלת ממש על  כל יחיד שיספור בפיו ולא יוכל לצאת ידי חובה במה ששומע מחברו.

כך באמת נהוג במובא על ידי הפוסקים, וזה אמנם חידוש לעומת מה שמוכר לנו במצוות אחרות כמו קידוש ומקרא מגילה, שהכלל הנקוט בידינו, הוא שאומרים   ש"שומע כעונה''. ויש מקום לשאלה במה נשתנתה מצוות ספירת העומר מכל המצות.

אין זאת אלא שיש עניין מיוחד באמירה  המפורשת של כל אחד ואחד ובזה הוא מבטא באופן אישי את מדרגת היום שאינו סתם יום של חול אלא יום חשוב הנמצא כאמור במעלה המוביל  מפסח לעצרת.

יש בכך גם כדי להסביר את מה שאמרו שאף הנשים, יקפידו לברך ולספור ספירת העומר, זאת משום שלא מדובר במצות עשה שהזמן גרמא, שנשים  פטורות, אלא במצווה של הזמן בעצמו, וכשם שכולם, נשים כגברים מצווים לשמור את המועדים כך גם חייבים כולם לשמור את הימים האלה.

בדורנו יכולים אנו להתברך במה שזכינו לו כאות משמים, שדווקא בימי הספירה נקבעו הימים הטובים של יום העצמאות ויום ירושלים המחזירים, באיזו מידה, את הימים האלה ליעודם הראשון, וזו כמובן זכות שהיא מחייבת....

הרב אריה שטרן – ראש מכון הלכה ברורה ומועמד הציונות הדתית לרבנות העיר ירושלים.

 

לחצו על הלייק ותקבלו את כל הסיפורים לפייסבוק שלכם
תגובות
כתוב תגובה



תמונה
1. חידושים שונים שלא כך פסקו
ניב 5/8/2011 12:15:00 AM
ר´ בתשובות הרשב"א שחלק עליך, היינו שאם ספרת בעצמך יצאת. ויש לו מסייעים (הובא בחזון עובדיה לגר"ע - יו"ט).
ועוד ראה בשער הכוונות, דרושי ספירת העומר שדווקא משמע מדבריו (איני מקובל) שהאדם צריך לספור דווקא בפיו וע"כ כיוונת לדעתו, ישר כח. עם זאת ע"פ דבריו אין כל טעם שנשים יספרו, בטח לא בברכה.

חג שבועות שמח כ"ת הרב, וי"ר שה´ ישמח במעשינו ויברך את כל מעשי ידיך ולא תפול בנינו לא שנאה ולא תחרות ולא קנאה ונאכל מן הזבחים ומן הפסחים בביהמ"ק ונשמע מן השירים הקדושים.