המדינה, יסוד כיסא ה'

האדם הדתי מסתכל השמיימה ומכוון אל כיסא ה'. מי שפוקח עיניו לדברי הנביא יודע כי כסאו של ה' רגליו הן קודם כל בארץ, במדינה

חדשות כיפה הרב יעקב פילבר 15/04/13 13:56 ה באייר התשעג

המדינה, יסוד כיסא ה'

"אין המדינה האושר היותר עליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה, שנשארו המון האידיאות, שהם עטרת החיים של האנושיות, מרחפים ממעל לה, ואינם נוגעים בה. מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה התוכן האידיאלי היותר עליון, שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר. ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון." (אורות עמ' קס)

בדבריו אלו מציג הראי"ה קוק בפנינו שני סוגי מדינה: האחת מדינה שהיא "חברת אחריות גדולה", שכל ענינה היא להבטיח את קיומם והישרדותם של אזרחיה, אלא שמדינה כדי שתהיה "חברת אחריות גדולה" אינה צריכה לקום דווקא במקום גיאוגרפי מסוים, ואינה צריכה להיות מאוכלסת באוכלוסיה מסוימת, אלא כל קבוצת אנשים בכל מקום בעולם יכולים להתאגד יחד ולכרות ביניהם ברית לערבות ודאגה איש לזולתו, ובכך להבטיח את קיומם הפיזי ואפילו התרבותי של אוכלוסיתה עלי אדמות. על המדינה הזו כתב הראי"ה:"אין המדינה האושר היותר עליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה, שנשארו המון האידיאות, שהם עטרת החיים של האנושיות, מרחפים ממעל לה, ואינם נוגעים בה".

הסוג השני של מדינה לפי הראי"ה היא מדינה שתכליתה ותפקידה אינם רק לספק ולהבטיח את הצרכים הגשמיים והאישיים של אזרחיה, אלא קודם לכל עליה להיות "מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה התוכן האידיאלי היותר עליון", המדינה האידיאלית היא מדינה שהוקמה ראשית לכל לקדם מטרה רוחנית-מוסרית, שהיחיד אינו יכול להרים אותה בכוחו האישי ורק כוחו של הכלל יוכל להוציאה מן הכוח אל הפועל.

כשאנו שואלים את עצמנו: מדינה מן התורה מנין? את התשובה אנו מקבלים בהגדרתו של הרמב"ן את מצוות ישוב הארץ שכתב שהמצווה היא "שלא נעזבנה ביד לזולתנו מן האומות או לשממה". - לפי הרמב"ן יש שתי מטרות במצוות "ישוב הארץ": האחת, היא ריבונות יהודית בכל מרחביה של ארץ ישראל (שלא נעזבנה ביד זולתנו), והשניה שגם לאחר שכבשנו את הארץ עלינו ליישב את מרחביה משממותיה (או לשממה), ואת שתי מטרות הללו, ריבונות והתיישבות, אי אפשר לממש אלא בהקמת מדינה, אבל המדינה אינה מטרה אלא אמצעי ל"יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד", ואת המדינה הזו אין יכול להקים כל עם אלא רק עם שהנביא מעיד עליו" "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" והוא עם ישראל, וכמו כן אין המדינה הזו יכולה לקום בכל מקום בעולם אלא רק במקום שנאמר עליו (דברים יא יב): "ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה, תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה". והיא ארץ ישראל.

נעים זמירות ישראל אומר: "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" - האם יש קשר בין השמים והארץ או שהם שתי ישויות נפרדות כמו שכתוב: "כי האלוקים בשמים ואתה על הארץ"? בתפיסה הרגילה של האדם הדתי הוא רואה בעיקר את הכסא, את מלכות השמים, ואילו הארץ היא דבר טפל שאינו חשוב, ואילו מדברי הנביא ישעיה: "השמים כסאי והארץ הדום רגלי" אנו לומדים שלא רק שיש קשר בין השמים והארץ אלא שהארץ היא הבסיס למלכות ה' בבחינת הדום לכסא, ועל כן יש לטפח לא רק את מלכות השמים אלא גם לבסס את בסיסה שהיא פה בארץ שלנו.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן