ענווה שמביאה לידי גדולה: פרידה ממורנו הרב אברהם צוקרמן זצ"ל

דווקא מי שמאפשר לאחרים ונותן להם מקום, גם לקטנים ממנו, מבסס את מקומו, דווקא מי שאינו עושה עצמו עיקר יכול לפנות מקום בחייו למה שחשוב באמת. הרב אליעזר שנוולד נפרד

חדשות כיפה הרב אליעזר שנוולד 20/10/13 15:27 טז בחשון התשעד

ענווה שמביאה לידי גדולה: פרידה ממורנו הרב אברהם צוקרמן זצ"ל
יחצ, צילום: יחצ

מרבים מחברי שלמדו בכפר הרא“ה שמעתי סיפורים על דמותו של הרב צוקרמן זצ"ל, ועל דרכו המיוחדת בלימוד התורה, אולם המפגש הקרוב הראשון שלי עם הרב צוקרמן זצ"ל , היה לרגל נסיבות משבריות במוסד שבו לימדתי והוא כיהן בו כחבר העמותה מטעם מרכז ישיבות בני עקיבא. נסעתי אליו לפגישה בכפר הרא"ה, אני הצעיר, כדי לבקש ממנו המבוגר והמנוסה בהקמת מוסדות וניהולם, להתערב במצב. המפגש היה בחדרו של ראש הישיבה, מפגש מרתק, הוא הקשיב לכל מילה, ולא קטע את דברי. לכל אורך המפגש הרב צוקרמן, שלא לגמרי קיבל את דעתי, לא נתן לרגע את התחושה שהוא המבוגר והמנוסה, ואני הצעיר חסר הניסיון, בא לנסות ולשכנעו. הגם שלא יצאתי בתחושה שהצלחתי לגמרי בשליחותי יצאתי נפעם מהאישיות.

כשחלקתי את הרגשתי עם אחד מחברי, הוא הפנה את תשומת ליבי, לאישיותו המופלאה של הרב צוקרמן, שבאה לידי ביטוי בשותפות המופלאה והנדירה שלו עם הרב נריה זצ"ל בהקמת מוסדות ישיבות בני עקיבא, שותפות נדירה במקומותינו, שני תלמידי חכמים גדולים שחלקו ביניהם מפעל גדול של עשיה והרבצת תורה מתוך שותפות של אמת ללא תחרות וללא מריבות. שותפות שאפשרה את יצירת היסודות החינוכיים להצמחת המודל הייחודי של עולם התורה הציוני דתי. השותפות הזו אפשרה לצקת את תורתו הגדולה של מרן הרב קוק זצ"ל בכלים של דורנו, ולרשת את הארץ במוסדות תורה של הציונות הדתית לבנים ולבנות, לייצר תשתית של התיישבות ציונית דתית בכל רחבי הארץ, ולהפוך את בני עקיבא לתנועת הנוער הציונית הגדולה ביותר בעולם.

קשה מאד לתאר את דמותה של הציונות הדתית בדורנו, ללא השותפות הנדירה בין שני תלמידי החכמים הללו.

לימים התבקשתי להצטרף להנהלה הארצית של בני עקיבא, ושם נפגשנו שנים רבות. גם כאן התפעלתי כיצד הרב צוקרמן שהיה כבר מעל לגיל שמונים יושב בכפיפה אחת עם בני השמונה עשרה ועם חברי ההנהלה הארצית הצעירים, עם מרץ נעורים, צלול, תמיד קשוב, תמיד מאפשר, תמיד ענייני וללא גינוני כבוד. לפני החלטות חשובות היה תמיד מבקש את הנוער והקומונריות לומר את דעתם. רק לאחר מכן אמר את דעתו. מעולם לא השתמש בניסיון בגיל ובמעמד הרם שלו כדי לאכוף את דעתו.

באחת הפעמים הוא הזכיר משהו על נערותו בישיבת נובהרדוק ועל שיטתה המוסרית (לצערי איני זוכר לגמרי), נדמה לי שאמר ששיטת נובהרדוק היתה יחודית בכך שהשתדלה להקים סניפים רבים, בכל מקום, ולא ראתה בכך איום על מוסד האם, כפי שהיה בישיבות אחרות בליטא.

ואז בבת אחת התחוורה לי התמונה, הרב צוקרמן היה ההתגלמות הציונית של ישיבת נובהרדוק. שם צמחה השיטה של "ישיבות נקים בכל מקום!". אולם הוא גילם בחייו גם את שיטת המוסר של ישיבת נובהרדוק, העבודה על המידות, ובעיקר על מידת הענווה.

מדרכו נלמד, שדווקא מי שממעט עצמו מגדל את עצמו ואת מפעל חייו.

דווקא מי שמאפשר לאחרים ונותן להם מקום, גם לקטנים ממנו, מבסס את מקומו, דווקא מי שאינו עושה עצמו עיקר יכול לפנות מקום בחייו למה שחשוב באמת.

חבל על דאבדין, תהי נשמתו צרורה בצרור החיים, ובהמשך מפעלו המבורך ננוחם.

הכותב הינו ראש ישיבת "מאיר הראל" במודיעין