אני לא "מחזיקה מעצמי" בעלת המונופול על התשובה לשאלת החינוך לילדי ישראל. לא גדלתי בארץ ולא למדתי במערכת החינוך בישראל. אני מדברת מתוך ניסיוני כמורה במערכת החינוך הממ"ד בעשור האחרון ויותר חשוב, כאמא לבנות הלומדות באחד מארבעת בתי הספר היסודיים הנפלאים בעיר שלנו - ראש העין. ברור לי, כי גם מבין אלה שבחרו לשלוח לממ"ד, יהיו כאלה שממש לא יסכימו עם הדברים הנאמרים כאן. לכן, אשתדל לתת מקום גם לקולות המתנגדים, במסגרת השורות הבאות.
ובכן, למה אני שולחת לממ"ד?
עם ה"סלקציה" גמרנו ב- 48
החינוך הממ"ד, בהיותו חינוך ממלכתי, הינו חינוך פתוח לכל. הפלא ופלא! כל ילדי ישראל מוזמנים לקבל חינוך יהודי, חינוך לערכי התורה, חינוך של "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", חינוך של "ועמך, כולם צדיקים".
כאשר אני שולחת את ילדיי לבית ספר סלקטיבי, אני וילדיי נאלצים להיות אסירי תודה במשך שנים, למערכת שהסכימה לפתוח את שעריה בפנינו, ולהוכיח באופן מתמיד, שאנחנו אכן ממשיכים להיות ראויים להישאר ולא, חלילה, להיפלט מהמערכת.
כאשר אני שולחת את ילדיי לבית ספר ממלכתי אני מתקבלת בזרועות פתוחות ולפעמים אפילו בחיבוק של דוב. אני לא צריכה להוכיח לאף אחד למה אני ראויה להשתייך למערכת, למה ילדיי הם באמת מיוחדים, חכמים, צדיקים וטהורים. להיפך, בית הספר צריך להוכיח לי למה להשאיר את ילדיי בממ"ד, למה לתת במערכת אמון, למה לא ללכת על פרטי.
למתנגדי היקרים - תאמרו כי ילדכם התקבלו לבית הספר הפרטי שבחרתם בקלות, לא הרגשתם צורך להוכיח שום דבר - אשריכם! אך אני בכל זאת חושבת על אותם הורים שמגיעים בחיל ורעדה לראיונות ולמבחנים - למה? ההורים שמקבלים מכתבי סירוב - למה? ההורים ששולחים מכתבי ערעור - למה?! למה כשילדנו נקלטים לבית הספר אנחנו צריכים להרגיש חסרי בטחון. למה אנחנו לא יכולים להרגיש שאנחנו מפקידים במערכת החינוך יהלומים יפים וטהורים ושהמסגרת הקולטת צריכה ללחוץ לנו יד ולומר לנו - "תודה על האמון. נשתדל לעמוד בציפיות שלכם!"
כסף לא קונה... חינוך
החינוך הממ"ד, בהיותו חינוך ממלכתי, הינו חינמי (למעט תשלומי ביטוח וסל תרבות שמגיעים ל- 300 עד 700 ₪ בשנה). החינוך הפרטי עולה כסף. לפעמים הרבה כסף. לפעמים המון כסף.
משפחות רבות שולחות את ילדיהם הבכורים למסגרות פרטיות, מתוך רצון פשוט וכנה להשקיע כמיטב יכולתם בחינוך הילדים שלהם. אחרי הבכור, כמובן שהילדים הבאים ישתלבו אף הם באותה מערכת ופתאום אנחנו מגלים שאנחנו משלמים כל חודש, לא על ילד אחד, לא על שני ילדים, לא על שלושה ולא על ארבעה. לפעמים זה מגיע לחמישה ילדים ויותר במסגרות פרטיות בשנה אחת! ובמשפחות מרובות ילדים (בלי עין הרע!) לפעמים יש ילדים באולפנות וישיבות פרטיות, ילדים בבתי ספר יסודיים פרטיים וילדים במעונות ומשפחתונים - באותה שנה.
אני שואלת את עצמי - איך אתם גומרים את החודש??!
למתנגדי היקרים - תאמרו כי "בחינוך טוב צריך להשקיע", "אני לא חוסך בחינוך ילדיי". אומר לכם - נכון! תשקיעו בחינוך ילדכם! אבל מי אמר שהשקעה מתבטאת דווקא בכסף? וממתי המילה "חסכון" הפכה להיות מילה גסה? את אותם כספים שאחסוך כשאנצל את זכותי לחינוך ממלכתי לילדיי, אשקיע בתחומים אחרים, יקרים וחשובים כגון: טיולים משפחתיים איכותיים, חוגי העשרה בתחומים רבים ומגוונים, תגבורים לימודיים במידת הצורך, ביקורים בפארקים לאומיים, מוזיאונים ואתרים תרבותיים נוספים.
שליחות חברתית, לאומית ו... תורנית!
כאשר הילדים שלי לומדים במסגרת ממלכתית, פתוחה לכל, ולא במערכת מסוננת וממוינת, אני נדרשת לאחריות גדולה יותר בחינוך ילדיי. הילדים התורניים במערכת הממ"ד באים במגע עם שונות רבה ביותר, באופן יומיומי. זה קצת מפחיד, זה אפילו מסוכן ובעיקר, זה דורש הרבה מאיתנו, ההורים - להיות מעורבים ופעילים יותר, להיות זהירים יותר ולהוות דוגמא אישית מתמדת עבור ילדינו, חבריהם לכיתה והוריהם.
בממ"ד ברור לנו באופן מובהק שאף אחד לא יעשה את העבודה בשבילנו. אנחנו צריכים להיות עם אצבע על הדופק כל הזמן. ואנחנו בולעים המון צפרדעים.
למתנגדי היקרים - תאמרו שאתם לא מוכנים להקריב את ילדכם למען האידיאלים הדתיים-לאומיים שלכם? תאמרו שחינוך דתי פתוח לילדים מסורתיים וחילוניים "לא יבוא על חשבון" חינוך טוב לילדים שלכם? לא אתווכח איתכם. זו באמת סוגיה לא פשוטה ואני מתפללת יום יום שהילדים שלי ימשיכו בדרך המוטב, ימשיכו לאהוב את התורה ולחיות אותה כל הזמן. אך חשוב שלא נהיה באשליות שמסגרת חינוכית כלשהי, טובה ככל שתהיה, תעשה בשבילנו את העבודה. וייתכן שנרוויח דבר יקר מאד בדרך - ילדנו יגדלו כשליחים יחד איתנו, דבר שימלא אותם בסיפוק רב ואולי אפילו בחיזוק רוחני ייחודי, שלא ניתן להשיג במסגרת הומוגנית יותר.
אפשר לפרט סיבות נוספות בעד (ונגד!) החינוך הממלכתי דתי, אבל מבחינתי המסקנה החשובה ביותר בדיון הזה, שיימשך כנראה, עוד שנים רבות במדינת ישראל, היא כי עלינו ההורים לתת יותר אמון בחינוך שלנו, ובכוחות של ילדנו להתמודד ולפרוח במערכת החינוך הממ"ד בישראל.
הכותבת היא אמא ומורה בבית ספר ממ"ד. כנס יסוד של פורום ההורים למען הממ"ד יתקיים מחר, יום שלישי בשעה 18:00 במכינה בגבעת שמואל.