"אני בוחר היום ספר!" צעק האפרוח שלי, והנסיכה צעקה מולו "לא נכון! היום תורי!!!".
בזמן שהם צעקו זה מול זו, הוצאתי מהתיק את הספר "הרפתקה בצפת" והודעתי להם: "היום אני בוחרת ספר! עכשיו תיכנסו למיטות!".
שני הילדים נכנסו למיטות תוך שהם שואלים: "מה זה הרפתקה בצפת? איזו הרפתקה זו? זה ספר לבנים או לבנות? אם זה גם לבנות אז למה מצוירים עליו בנים? את תספרי לנו את כל הספר עכשיו או רק חלק ממנו?"...
הצעתי להם שנקרא את הפרק הראשון, ונגלה ביחד איזו הרפתקה זו ואם הספר לבנים או לבנות, וכל יום נקרא עוד פרק אחד בספר עד שנסיים אותו.
בעמוד השלישי של הספר, קפץ האפרוח ממיטתו וצעק שהספר משעמם ואין בו בכלל הרפתקאות, והנסיכה דרשה שנחליף ספר כי "השפה של הספר הזה ממש מעצבנת ובכלל זה רק לבנים".
הצעתי להם שאקרא עד סוף הפרק, ואם הם עדיין יחשבו שעדיף ספר אחר, אהיה מוכנה לכך. הילדים עיוו את פרצופיהם ונאנחו, נשכבו שוב במיטות, אבל "הרשו לי" להמשיך ולקרוא.
כשהגענו אל סוף הפרק הראשון, כבר היו שני הילדים ישובים צמוד אלי, שניהם רכונים קדימה בעיניים בורקות, קשובים ומתוחים. הם לא הרשו לי להפסיק לקרוא בסוף הפרק הראשון, וגם לא בסוף הפרק השני והשלישי, אבל כאן כבר התעקשתי שמאוחר, ונמשיך לקרוא למחרת...
"הרפתקה בצפת" הוא ספרה החמישי של המחברת, חגית גולדברג, אולם הוא הראשון והיחיד שיצא לי ולילדי לקרוא.
לילד החרדי אביתר קשה ללמוד בחום הכבד של הקיץ, ועם סיום הלימודים שולחת אותו אמו לבקר אצל סבתו בצפת. אביתר לוקח עימו את חברו אריק, ולאורך 16 פרקי הספר "הרפתקה בצפת" מתרוצצים שניהם בסמטאות צפת בנסיון לתפוס כנופיית גנבים הגונבים תשמישי קדושה מבתי כנסת בעיר.
בסך הכל הכללי מדובר בספר ילדים מרתק, גם אם צפוי בחלקו; עלילת הספר מובילה את אביתר ואריק, יחד עם הקורא, אל דמויות שונות בעיר צפת, חושפת תככים ומזימות, הופכת זרים למכרים, ומובילה לפתרון תעלומה מפתיע ומשעשע, ולסיום מרגש. הספר שזור הומור ומתח, וברובו כתוב בקלילות נעימה ש"מדברת" אל הילדים.
עם זאת, לעניות דעתי הביקורתית כאמא, חוטאת המחברת בנטיה לגלוש ולהפריז בתיאורי רקע שאינם חיוניים להתפתחות העלילה, ואינם מותאמים לגילו הצעיר של קהל היעד: פתיחת הספר מספקת לכאורה רקע לסיפורו של אביתר, אולם מדובר ברקע מיותר, שלא רק שאינו תורם לעלילה, אלא גם משעמם את הקורא הצעיר; תיאור ההתאבדות בפרק הרביעי, כמו גם השפעת ההתאבדות על חרדותיה של אחת הדמויות בספר עד שמצאה שקט לנפשה בקהילה החרדית המגוננת וחזרה בתשובה - לא רק שאינו תורם לעלילה, אלא שהוא גם טרד מאד את מנוחתם של ילדיי, בת 10 ובן 6, שהתקשו להבין למה אנשים חותכים את הורידים עם סכין, ומה זה "אגרוף ברזל ללב"...
זהירות ספוילר
בנוסף הצגת כלל שוטרי צפת כחברים בכנופיית גנבים, כשהמנהיג שבראשם הוא מפקד התחנה המכונה "יַאסֶר", היא מבלבלת במיוחד עבור ילדים שחונכו לערכים של מוסר ומוסריות.
במילים אחרות - לא בדיוק חומרים שהייתי מצפה שילדיי יחשפו אליהם דווקא בספר שלכאורה בא מתוך הוויה דתית-חרדית...
בשורה התחתונה, לעניות דעתי לא מדובר ביצירת מופת שחייבת להיות בכל בית, ויתכן שקריאת הספר צריכה להעשות בליווי ההורים, אולם למרות הכל, לילדים חובבי הרפתקאות, מובטיח הספר "הרפתקה בצפת" קריאה מהנה ומרתקת.
הרפתקה בצפת - חגית גולדברג. בהוצאת דני ספרים, 143 עמ.