"עלייה בגיוס בנות דתיות לצה"ל", "יותר ויותר בוגרות החינוך הממלכתי דתי בוחרות ללכת לשירות צבאי", זועקות הכותרות.
לאחרונה, ערכנו מחקר בארגון "חותם" שמטרתו לבחון את היקף תופעת גיוס הבנות הדתיות לצבא. מהנתונים העולים בדו"ח, ניתן לראות כי אין שינוי מגמה משמעותי בהיקף התופעה. בנות דתיות התגייסו לצבא לאורך השנים, גם ללא ארגונים שעודדו, ודחפו אותם לכך.
לפני מספר ימים, פרסם צה"ל את נתוני הגיוס בשנים 2010-2015, בפרסומים אלו אכן ניתן לראות מגמת עלייה של כמות המתגייסות, אך ניתוח מעמיק של הנתונים מלמד כי הם לוקים בחוסר דיוק ובמגמתיות, כדי להציג מצג שווא של עלייה משמעותית בתופעת שירות בנות דתיות בצה"ל. יש לציין, כי אם בוחנים את אחוזי הגיוס בפרספקטיבה רחבה, מתברר כי ישנה יציבות באחוז המתגייסות במהלך 15 השנים האחרונות.
הנתונים הרשמיים, כפי שדיווח הצבא לאורך השנים, מראים על היקף של 20%-25% מתגייסות מקרב בוגרות החמ"ד. זאת על אף שבשנים האחרונות יש פעילות אינטנסיבית לשינוי מגמה זו, על ידי צה"ל, מדרשות וארגונים שונים. יתכן וגופים אלו מבקשים להצדיק את תקציבי העתק שהם מקבלים לצורך המטרה הזאת, ולפיכך הם מתעקשים להציג את הנתונים של חמש השנים האחרונות בלבד, תקופה קצרה מכדי לבחון מגמות ותהליכים. לא ניתן להסיק על שינוי הלכי רוח לפי דבר שעשוי להתברר בהמשך כ"טרנד" חולף.
במחנה הליברלי עולות קריאות לרבנים להצטרף לתהליך ולא "לפספס את הרכבת", שכבר מניעה את גלגליה גם ללא הקשבה לדעת הרבנים. טיעון זה עומד בסתירה מיניה וביה. אם דעת הרבנים אינה רלוונטית לבנות, אין סיבה שהרבנים יצטרפו לתהליך. ואם דעת הרבנים משמעותית, מדוע שישנו את עמדתם כשבשבת לפי תחזית מזג האוויר היומית? מעבר לכך, בדו"ח של "חותם" ניתן לראות כי עמדת ההלכה חשובה לחלק ניכר מהבנות וזו הסיבה לתרומתן בשירות הלאומי ולא בשירות צבאי.
ייחודיותה של הציונות הדתית היא ביכולת להיות מעורה בחברה הישראלית מחד, ולשמור על הערכים, העקרונות והאידיאלים מאידך. לדעת רוב רבני הציונות הדתית, השירות הצבאי מנוגד לעמדת ההלכה ולתפיסת רוח היהדות. לא ניתן לבסס את ההלכה ולבנות תפיסת עולם לפי הלכי רוח, הנובעים מאג'נדות אופנתיות, הלוקות בטשטוש ערכי הציבור הדתי לאומי וברצון להבליע אותו בתרבות הכללית. אובדן הדרך, צריך להיות מופנה למקום של הנהגה ערכית, המובילה את הציבור בדרך התורה עם ראיה ארוכת טווח וחזון ברור.
המגמה הזוחלת לשילוב בנות בצבא על כל רבדיו, יוצרת בעיה גם לזרם הליברלי של הציונות הדתית. מאחורי שילוב בנות בצבא וניסיון בהגדלת אחוזי הגיוס של הבנות הדתיות, עומדת אג'נדה שבשם ה"שוויון" פוגעת בערכי היהדות. אג'נדה זו נישאת על בסיס של אידיאלים נשגבים אך עם הזמן אלו יוצרים מציאות חדשה ובעייתית.
הדברים אמורים מבלי להיכנס לעצם שילובן של בנות בצבא, בתפקידי לחימה שונים, סוגיה בעייתית בפני עצמה, שאף הזרם הליברלי מתנגד לה. אך האם גם כאן ימשיכו בנימוק של "הותרה הרצועה" כדי להצדיק הליכה של בנות דתיות לשירות קרבי?
הכותב הינו חבר בארגון 'חותם'