Warning: implode(): Invalid arguments passed in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/cpt/maamar/single.php on line 105
כיסוי ראש לאשה – (כתובות עב - ע - כיפה

כיסוי ראש לאשה – (כתובות עב - ע

כיסוי ראש לאשה מאיפה זה בא ולאן זה הולך – ברור הלכתי לפי מסכת כתובות

חדשות כיפה הרב ירון איתן 12/12/02 00:00 ז בטבת התשסג

במשנה נאמר: ואלו יוצאות שלא בכתובה: העוברת על דת משה ויהודית... ואיזוהי דת יהודית? יוצאה וראשה פרועה וטווה בשוק ומדברת עם כל אדם.
גמרא. ראשה פרוע דאורייתא היא, דכתיב "ופרע את ראש האשה", ותנא דברי רבי ישמעאל: אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש! דאורייתא - קלתה שפיר דמי, דת יהודית - אפילו קלתה נמי אסור. אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: קלתה - אין בה משום פורע ראש. הוי בה רבי זירא: היכא? אילימא בשוק - דת יהודית היא! ואלא בחצר - אם כן לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה! אמר אביי, ואיתימא רב כהנא:
מחצר לחצר ודרך מבוי.
מלשון הגמרא משמע בפשטות שהאיסור לצאת פרועת ראש הוא איסור דאורייתא, וכך כותב הריא"ז (מובא בשלטי הגבורים דף לב, ב). אמנם בשו"ת מהרם אלשקר (סי' לה) כותב שבמקום שנשים הולכות בגילוי ראש אין איסור, אך בשו"ת וישב יוסף (מובא באוצר הפוסקים סי' כא כד) מבאר שכוונתו רק לשורה אחת של שערות שיש נוהגים היתר, אך האיסור עצמו אינו תלוי במנהג.
בגמרא מבואר שמן התורה די שתכסה את השיער בקלתה, ומפרש רש"י שהכוונה לסל, וכן מבאר בעל תרומת הדשן (סי' י') שכיון שיש בו נקבים אין בכך די ונקראת עוברת על דת יהודית כשאינה מכסה כראוי.
אולם הרמב"ם מפרש ששערה מכוסה במטפחת, ומדבריו למד בעל שו"ת באר שבע (סי' יח) שכדי לצאת ידי חובת דת יהודית צריכה כיסוי נוסף מלבד המטפחת. כך פוסק גם החתם סופר (או"ח סי' לו) אבל הפרישה (אבה"ע סי' קטו סק"י) מסתפק בדבר, ובשו"ת יביע אומר (ח"ד אבה"ע סי' ג) פוסק להלכה שאין צורך בכך.
הב"ח מפרש שאף הרמב"ם מתכוון למטפחת שיש בה חורים, אבל מטפחת שמכסה הכל אין צורך בכיסוי נוסף, וכן כותב בעל שו"ת תשובה מאהבה (סי' מח) שלא מסתבר שהרמב"ם מצריך שני כיסויים מפני שאין לכך מקור בגמרא.
בעל שו"ת שבות יעקב (ח"א סי' קג) מפרש ש"קלתה" היינו קליעת שיער, ולפי זה מדין תורה רשאית לצאת בשיעור מגולה כשהוא קלוע. ורק מדין דת יהודית חייבת לכסות. כנגד דבריו מוכיח בעל שו"ת שרידי אש (ח"ג סי' ל') שפריעת ראשה היינו שהשיער אינו מכוסה, מהמדרש (במדבר רבה פרשה ט) לגבי סוטה שהיה הכהן פורע ראשה ואומר לה: את פרשת מדרך בנות ישראל שדרכן להיות מכוסות ראשיהן והלכת בדרכי הגויים שהן מהלכות ראשיהן פרועות הרי לך מה שרצית.
מלשון תנא דבי רבי ישמעאל: "אזהרה לבנות ישראל" משמע שהחובה חלה על כולן ולא רק על אשת איש, וכך לשון הרמב"ם (איסורי ביאה כא, יז) "לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש". אולם הב"ח (אבה"ע סי' כא) מפרש שכוונת הרמב"ם לפנויה שהיא אלמנה או גרושה, שהרי לגבי בתולה נאמר במשנה לעיל (טו, ב) שדרכה לצאת ביום חופתה כשראשה פרוע. כך גם נראה מהפסוק שמדבר
על סוטה וממנו לומדים את החיוב לכסות ונזכרה בו אשה, ואין בתולה בכלל אשה.
אמנם לדעת המגן אברהם (סי' ע"ה סק"ג) אף בתולה אסורה לצאת בראש פרוע אלא רק כששערה קלוע, אבל בשו"ת יביע אומר (שם) מסיק שאף המגן אברהם מודה שאם מנהג המקום שהבתולות יוצאות בשיער פרוע אין בזה פגם, משום שההגדרה של דת יהודית תלויה במנהגי הצניעות הנוהגים באותו מקום.
מהסוגיה משמע שבחצר אין איסור לצאת בגילוי ראש, שאם לא כן לא הנחת בית לאברהם אבינו יושבת תחת בעלה, וכך פוסקים התוספות (ד"ה אלא) אולם הריא"ז (שם) מביא שלפי הירושלמי אף בחצר מותרת לצאת רק בקלתה, אלא שהגר"א מסביר שאף הירושלמי מתכוון לאסור רק מחצר וחצר דרך מבוי כמבואר במסקנת הסוגיא אבל בחצר לבדה אין שום איסור.
מלשון הטור מדייק הבית יוסף שיש איסור לצאת אף לחצר כששערה פרוע, והחתם סופר מוסיף שהוא הדין בחדרה, אך בעל שו"ת אגרות משה (אבה"ע ח"א סי' נח) כותב שיש לחלק בין חצר לבין חדרה שבביתה.
לדעת הט"ז (אבה"ע קטו סק"ה) אף הטור מתכון לאסור רק בחצר שדרים בה עוד אנשים, והרמ"א בדרכי משה (שם סק"ד) כותב שהטור מבקש ללמדנו שמידת חסידות שתכסה ראשה אפילו בביתה, על פי המסופר במסכת יומא (מז, א) על קימחית שהקפידה על כך וזכתה וראתה שבעת בניה כהנים גדולים.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן