החברה 'החליפה' אותי

שלום יקרה,

את מציגה בשאלתך תחושות קשות של נטישה והחלפה. את כותבת שכבר כמה פעמים בת שהייתה חברה טובה שלך כבר לא חברה הטובה שלך. אינני יודעת למה בדיוק התכוונת, לא פירטת את כל הסיפור ואת מה שעומד מאחוריו לכן קשה לי לענות בדיוק למקרה שלך. אנסה בכל זאת להעלות כאן כמה רעיונות להתמודדות שכזו ואת מוזמנת לבחור לך את הדרך המתאימה לך. אם אף אחד מהרעיונות אינו מתאים לך את מוזמנת לכתוב לי למייל וננסה לחשוב ביחד על רעיון אחר.

מה הכוונה "החליפה אותי"? בגיל שלך, גיל ההתבגרות, הרבה דברים בחיינו משתנים, אם לא לומר שהכול משתנה אבל לעניינו קורים שני תהליכים: האחד, עולם המושגים שלנו מתרחב ומתעלה. כלומר מה שהגדרתי עד עכשיו ´חברות´, ´משפחה´, ´אוכל´, ´כיף´ וכו´ לא בהכרח נשאר בהגדרה שלי. יכול להיות שעד כיתה ח´ הגדרתי חברה כל בת שהייתה אתי בכיתה או בשבט ועכשיו אני מגדירה ´חברה´ רק בת שממש בקשר אתי. השינוי שהרבה פעמים קשה לנו לעבור אך הוא שינוי הכרחי הוא הגדרת המושג ´חברה טובה´. חברה טובה לא חייבת להיות רק חברה שלי, היא יכולה להיות חברה טובה גם של מישהי אחרת. חברות שלא כמו בעל ואישה יכולות להיות חברות של כמה בנות ודווקא בעיניי החברות המגוונת רק מוסיפה בחיים ואינה גורעת מחברות אחרת.
לכן ייתכן שההגדרה שלך "החליפה אותי" אינה שייכת כאן, החברה יכולה להיות חברה טובה שלך וחברה טובה של מישהי אחרת ואין זה סותר.

תשאלי אז איך מתמודדים עם חברה שהוסיפה עוד חברה למעגל החברות הקרובות שלה? לדעתי ממשיכים כרגיל, ממשיכים לקיים את הקשר כמו שהוא היה קודם ואם אפשר מוסיפים אתת אותה חברה למעגל החברות המשותף שלכן, לעתים הקשר המשותף בין כולן מוסיף רבות ומקל על כולן.

עד כאן דיברנו על מקרה שבו החברה הרחיבה את המעגל שלה אבל ייתכן מצב שבו באמת החברה כבר לא מתעניינת בך ולא אכפת לה ממך. למה זה קורה ואיך מתמודדים?
כאן נכנס התהליך השני המתרחש בגיל ההתבגרות, השינוי משפיע גם על החברויות שלנו. לא בהכרח חברות שהתאימה לי בכיתה ז´ מתאימה לי בכיתה ט´ משום שאם אני השתניתי, אולי החברות הזו כבר לא מתאימה לי? אולי החברות הזו לא מתאימה לחברה שגם היא השתנתה? לכן כדאי לזכור שאתן בגיל כזה שנורמלי לגמרי להחליף חברות, בכל גיל נורמלי אך בייחוד בגיל ההתבגרות שכל דבר יציב מתערער ומשתנה. לכן כדאי לקחת בפרופורציות את החברויות הללו ולזכור שהן בסך הכול חברויות וייתכן שהן ישתנו לך עוד מאה פעמים, נקווה שלא.

ובכל זאת, איך להימנע ממקרים כאלה שבסופו של דבר אינם נעימים לאף אחד? ליצור חברות של דיבור. חברות שמדברים בה על הקשר שלכן, על טיב הקשר ששני הצדדים רוצים בו ועל התחושות של כל אחת בקשר. שיח כזה שמדבר על התחושות שבקשר יכול לסייע תמיד להסביר את הצד של כל אחת ולהגיע להבנות משותפות על החברות. ועוד הוא יכול לסייע במקרה שאם יהיה חלילה סיום לקשר תדעו שתיכן מהיכן נובע הסיום כי דיברתן על הדברים וליבתן אותם ולא יקרה מצב שבו חברה אחת בורחת מהשנייה.


מקווה שסייעתי במעט התמודדות הלא פשוטה הזו. מוזמנת להגיב ולשאול עוד במייל שלי או באתר.

מאחלת לך שתמצאי חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.

כל טוב,
רינת rinathaber@gmail.com.