תפילה בגיל הרך

שאלה

שלום לרב,

בתי בת 3 ופוקדת גן דתי בפ"ת.

מגיל 2 החלו להנהיג שעת תפילה בה לומדים חלקים חשובים ממנה בעל פה, וכן פיוטים מוכרים. השנה נוסף לחגיגה תפקיד ה"חזן", ולהפתעתי כי רבה, גיליתי כי הוא שמור אך ורק לבנים. מסתבר שזה הנוהג בחמ"ד, ובחלק מהגנים הגדילו לעשות ונתנו לבנות את תפקיד "מקפלת הטליתות" או "מחלקת הסידורים".

אציין כי לאחר שפנינו לגננת שלנו היא נאותה לשנות נוהג של 18 שנה, אך היו גם תגובות של הסייעת: "מה אנחנו רפורמים? אולי גם תלבשנה ציצית?" אבל שאלתי היא עקרונית -

האם באמת יש מקום להנהיג הפרדה כזו בגיל הרך? והרי מטרת התפילה בגן היא לחבב עליהם את המצוות ואת עבודת ה', ולא באמת קיום מניין הלכתי של עשרה. החזנות ב'סטינג' הזה היא הנהגת או הובלת התפילה וזהו תפקיד שגם הבנות יעשו בכיתות הנפרדות כשיגיעו לבית הספר היסודי. נכון שבבגרות הן לא תהיינה חזניות במניין מעורב - מסיבות הלכתיות - אך מה המשמעות של זה בגיל הרך? בעתיד הן הרי גם לא תשבנה לצד הבנים - האם היינו חושבים להפריד את ההושבה / לשים מחיצה בגיל 3, מתוקף הפחד "לצאת רפורמים"? או כי זה אינו מקביל בדיוק למניין העתידי בבית הכנסת?

לעניות דעתי, בניגוד לתפקידים המסורתיים של "אמא ואבא של שבת" בהם בולטים ההבדלים ההלכתיים המגדריים, אך לכל אחד מהם יש מקום - אמא עם מטפחת מדליקה נרות, אבא עם כיפה עושה קידוש - תפקידים שונים אך שווים בחשיבותם מבחינת הטקס בגן, במקרה הנ"ל בולטת תחושת השוליות של הבנות, הן בצד, לא יובילו את הטקס הדתי הזה - פשוט כי הן בנות. בעיני זה דבר שגם ברמה החינוכית-דתית יכול ליצור הדרה ודחיקה שלהן מעניינים של תפילה ועבודת ה'. וגם מחוץ לתחום ההלכתי - כבר בגיל כה קטן, יוצר הבניה מגדרית ברורה של מי ה"נואם" מיהו ה"מנהיג" וה"מוביל".

אשמח מאד לשמוע את דעתך בנושא.

תודה וגמר חתימה טובה.

תשובה