איך לכבד את אבא?

יקרה,


חייבת להגיד שאני מאוד מבינה אותך ויודעת מה את עוברת. כמה קשה להתנהל במורכבות הזאת. כמה קשה להרגיש ככה בבית שלך וכלפי אחד האנשים הכי קרובים אליך.

אז דבר ראשון, טוב שאת שואלת ולא קוברת את הקושי הזה והאתגרים שהוא מזמֵן לך לאיזו פינה חשוכה בלב ומנסה להגרר אל החיים.


לפני שנדבר על איך פותרים דברים אני רוצה שנתחיל מהנחת יסוד בסיסית.


הדבר הכי חשוב שאנחנו צריכים לדעת בקשר שלנו עם אבא ואמא זה שהם לא חברים שלנו, אלא ההורים שלנו. אין שיוויון ביחסים ביננו לבין ההורים. בזה הכל מתחיל.

הכבוד הזה שאנחנו מחוייבים בו הוא בלי קשר בכלל לאיך שההורים שלנו מתייחסים אלינו (ואני לא מדברת על הורים שמתעללים שזה לא המקרה שלך) אנחנו נמדדים מול עצמינו ולא מולם.

מה שעוזר זה להכין לנו מחשבות מראש. מה ההורים עשו בשבילך עד עכשיו? חוץ מחודשי הריון ולידה ולילות ללא שינה? הנסיון שלהם לתת לך דרך חיים, לחנך, לדאוג לשלומך ולבטחונך, לתת לך קורת גג ומקום להיות בו שהם מבחינתה מנסים למלא אותו בטוב (מנקודת המבט שלהם), לממן לימודים, לכבס בשבילך והרשימה עוד ארוכה.

ההורים שלנו נותנים לנו הכי הרבה שיש.

בע"ה אחרי שתתחתני ויהיו לך ילדים פתאום תקלטי איזה טוב ענק ומופלא ואינסופי קבלת מהם. טוב שבחיים לא תצליחי להחזיר אותו.

אנחנו צריכים לפעול בעולם ולקבל החלטות מתוך מקום של בהירות שאנחנו עושים את מה שהכי נכון לעשות עכשיו. שלא נבנה לעצמנו חיים שאחר כך נצטער על מה שעשינו ועל מה שלא עשינו, על מה שאמרנו ועל מה שלא אמרנו.


ה´ נתן לך ניסיון. הניסיון הזה הוא הבעת אמון ענקית ביכולותיך הנפשיות, בכלים שאת יכולה לבנות מתוך ההתמודדות הזאת והוא יודע שדוקא מתוך זה את יכולה לגדול ולהיות מי שאת הכי טוב שאפשר. והכל מדוייק לגמרי. עד הפרט האחרון. כולל איך שאבא שלך נראה והמשקל שלו וסוג העבודה שלו וזה שהוא עובד בסלון. הכל מכוון מה´ אליך וזאת מתנה גדולה שאת הולכת לצאת ממנה גדולה באמת.


יש לנו כל מיני סוגים של קשרים בחיים אבל מה שאת עוברת עכשיו מכין אותך לאיש שלך. בזוגיות יש עליות ומורדות ימים טובים ופחות. יש ימים שהלב פתוח ויש רצון לקשר ויש מצבים שאנשים מרגישים רחוקים ועייפים ומרוקנים ונדחים מעצמם וממי שמולם. ואז איך עובדים על הקשר הזה ולא מוותרים עליו? איך אוהבים באמת? איך בונים מחוייבות שלא תלויה בגורמים חיצוניים? איך מדברים על מה שכואב בלי העמדות פנים?


רוצה להציע לך כמה דברים.

1. לתת לאבא זו זכות. זו מצוה ענקית. בלי קשר להשלכות של הנתינה שלך על המשקל שלו.

אנחנו נמדדים קודם כל לפי איזה אנשים אנחנו בבית. כי שם הכי קל להתפרק, לעשות פוזות, לברוח, להתכנס, להתנער מאחריות.
זה באמת הכי כיף לעזור לאחרים. כי הם תמיד יהיו עם ברק בעיניים, ועם מילים טובות שלא נגמרות. ואחרי שעוזרים להם, מרגישים שהצלנו את העולם. וזה מרגש ומשמח וכל מה שבא לנו זה לעשות את זה עוד פעם.

בבית זה בשקט, במקום סגור, מאוד יכול להיות שאף אחד לא ידע על זה. לפעמים אפילו שוכחים להגיד לנו תודה. לפעמים נותנים לנו תחושה, בטעות מרוב טרדות, מרוב שההורים שלנו מוצפים, שזה מובן מאליו.
כשתגורי מחוץ לבית תצטערי על כל רגע שיכולת לתת לאבא ולא נתת. כשאבא יושב בסלון ועובד הוא עושה את זה גם בשבילך כדי שלך יהיה אוכל ובגדים שאת אוהבת ללבוש ומקום להיות בו ושיהיה כסף לפעילויות ועוד המון דברים. אבא משקיע את זמנו וליבו וכוחו בשבילך,יקרה.

2. תחליטי שאת הולכת לדבר איתו על מה שמפריע לך ולהפסיק לשמור דברים בלב ולשאת כאב בתוכך. אבל לפני כן דבר עם ה´ ותבקשי ממנו עזרה שזה יהיה הכי טוב שאפשר.

תגידי לו: "אתה נתת לי את אבא שלי, אתה בטובך הגדול שמת אותי בבית הזה. ורק אתה יודע כמה קשה לי וכמה כאב כרוך בקושי שלי להיות עם אבא ולתקשר איתו. תן לי לקבל את זה באהבה. תן לי לכבד גם כשקשה לי ואני מרגישה שהלב שלי נשרף. תן לי לכבד גם כשאני מרגישה שאבא לא מבין מה אני עוברת. ותן לי להצליח לדבר איתו באמת. שיחות מתוך הלב. שנעבור תהליך משותף של הבנה. ועד שזה קורה תן לי סבלנות ואמון בעצמי. ותמיד תן לי להיות לצידי ולאהוב את מי שאני".

ההורים שלנו לא מפסיקים לאהוב אותנו ולרצות שיהיה לנו הכי טוב שאפשר, והטעויות שהם עושים גם נובעים מאהבה.

לפעמים, כשאנחנו מוצפים ונראה שהדיבור שהולך לצאת מהפה שלנו הוא דיבור של כעס, שאחר כך נצטער עליו, הכי טוב זה לקחת נשימה עמוקה, אולי להיות בחדר שלך, לכתוב את מה שאת עוברת, לחשוב על פתרונות ועל איך את הולכת לדבר על זה בזמן הנכון ובדרך הכי מכבדת שיש וכל זה בלי לוותר על השיתוף והפתיחות.
הרבה פעמים דחיה של שיחה אפילו כשזה בוער בנו חזק ומרגישים שחייבים לדבר עכשיו, היא הדבר הכי נכון לעשות. לא מדברים בשעת כעס, כי בשעת כעס יוצאים מאיתנו דברים לא טובים, שאחר כך יהיה קשה לתקן אותם והצער הזה שגרמנו להם ילך איתנו הרבה אחרי.


תכיני את השיחה הזאת לפני גם בתפילות וגם במה שאת הולכת להגיד. רק את ואבא בארבע עיניים. תתחילי במשהו טוב. תגידי לו שהקשר שלך איתו חשוב לך ואת רוצה לעבור שינוי.

אל תדברי איתו על מה שהוא מבקש ממך לתת לא על מים ולא על אוכל. דברי איתו על הלב שלך ועל מה שאת מרגישה. תגידי שטוב שהוא בסלון וכשככה מרגישים אותו חזק בבית. אבל קשה לך שהוא מתערב בשיחות שלך ושאת לא יכולה להזמין חברות כי אין לך מרחב לעצמך. לכן את מבקשת שהוא ימשיך להיות בסלון ולהיות אתכם אבל את מבקשת שיתן לך מקום ויאפשר לך לבנות קשר עם חברות.

וגם תגידי לו אבא אני דואגת לך אולי תתחיל לעשות ספורט שיהיה לך גוף בריא ומשקל תקין. ואבא, איך אני יכולה לעזור לך בזה?


תני לו להבין כמה הוא חשוב לך. ומתוקה הוא כן. ברור לי שאת לא רוצה להמשיך ככה.

יש לי חברה שנראית טוב והיה לה אבא שמן ממש אבל ממש והוא עבד ליד איפה שלמדנו והיא היתה חוזרת איתו הביתה באוטובוס. יושבת לידו ומדברת וצוחקת. זה היה מדהים. הייתי מסתכלת עליה ואומרת לעצמי וואו. איזה גדולה.


אבא כל כך רוצה קשר איתך ואולי לא יודע איך להגיע אליך ואיך לעשות את זה. לכי תדעי כמה צער יש לו בלב מזה שאין לו דיבור איתך וכמה הוא חולם שיום אחד זה יקרה לו.


מציעה לך לבקר במוזיאון הילדים בחולון. יש שם פעילות במסגרת התערוכה דיאלוג עם הזמן. בעיני זה מסוג המקומות שיוצאים מהם אחרת. את יוצאת וחושבת על החיים שלך ומה הכי חשוב לך לתת למי שקרוב אליך ולא לחיות בהחמצות. התערוכה עוסקת גם באנשים מבוגרים מאוד אבל בעיקר נותנת כלים לשיח בין דורי אמתי ונוגע.


מאמצת אותך אל לבי
מקוה שקצת עזרתי,
שתהיה לך הצלחה ענקית ושתזכי לגדול מתוך כל זה באמת,
רק טוב ושמחה,
נועה, חברים מקשיבים