שאלה
אשמח לתשובות מעמיקות במספר עניינים הנוגעים לכיסוי ראש וחובת קיום הלכה:
א. איך מחלקיק פסוק: ''ופרע הכהן את ראש האישה''
שלקוח מפרשייה כל כך קיצונית וחריגה, אישה סוטה. הצליחו להבין את ההלכה הזו של כיסוי ראש על פרטיה ודקדוקיה ולהחיל אותה על כל הנשים הנשואות? כמה ששאלתי וענו לי עדיין לא מצליחה להבין על מה ולמה...ואם כן למה כיסוי מלא? לא מצליחה להבין למה אני צריכה להיות עצובה ומדוכאת ממצווה כזו שרב הנסתר בה על הגלוי ושאף רב אחד אמנם בדעת מיעוט אמר שבדיעבד ניתן ללמד זכות על נשים המגלות ראשן. גם הלכתחילה כאמור לא מתיישב לי עם הפסוק הקצר הזה מפרשת אשה סוטה.
ב. יש ציוי לשמוע לחכמים אך מדוע זו נקראת מצווה דאוריתא כשלמעשה היא לא צוותה במפורש ע"י הקב"ה אלא הינה פרשנות של החכמים שלמעשה חיו בתקופה מסויימת עם מנהגים אחרים מימינו אנו (גם נשים לא נהגו לצאת מהבית אז)וכמובן היו גברים שיתכן וראו בצניעות מנקודת מבטם הפטריאכלית אולי משהו מסויים שלא בהכרח נכון בטח לא לתקופתנו.
ג. מה הגבול בחובה לציית לתקנות חכמים? הרי גם בימינו יש תקנות מסויימות של רבנים בחסידויות שונות-ע"ע חסידות גור. נכון שהתקנות עצמן לא מדאורייתא אבל הן מחייבות ציבור שלם. איפה נכנס כאן עניין דת יהודית ומנהגים שמביאים רק מפח נפש לאנשים מאמינים שרוצים לשמור את התורה תושב"ע וכל מיני הלכות לא הגיוניות לימינו מרחיקות אותם מדרך זו. דוגמא נוספת-אורך שרוול שהינו הלכה לא מדאורייתא. אישית מעיק לי בקיץ לכסות את המרפק וזה לא אומר שאיני צנועה רק שהשרוול לא מכסה את המרפק.מדוע אין הבנה לכך בימינו? אודה לתשובה עניינית לא בסגנון של לא כל מה שרוצים עושים וכדומה כי זו לא כוונתי לחפש פרצות שלא לטעמי אלא שבאמת ממקום שלא נראה לי הגיוני הלכות מסויימות לימינו או הלכות שלא צוו מדאורייתא ונחשבות כאילו הן כן או הלכות שראוי שנשים תהיינה מעורבות בפסיקתן ולא רק גברים..
תודה רבה
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
א. כל הלכות שחיטה המסועפות נלמדות ממלה אחת : וזבחת,
לומדים שצריך לשחוט לפני אכילה, איך שוחטים, איך לא, מתי נעשית נבילה ועוד הרבה פרטים שעל סמך קיומם אנו אוכלים בשר,
גם משלושה מילים בתורה "ואהבת לרעך כמוך" נלמדים הנהגות רבות ודרשות שמעצבות את כל אורח החיים שלנו.
כיצד לומדים? את זה יודעים מתורה שבעל פה, ומדרכים שהתורה נדרשת בהם, י"ג מדות של רבי ישמעאל, ל"ב מידות של רבי יוסי הגליל, ועוד.
לפעמים לומדים ענינים רגילים ממקרים חריגים, למשל בל תשחית - שאסור לזרוק אוכל למדים ממצור על עיר שאסור לכרות עצי פרי לעשות מצור.
ב. יש מצוות דאורייתא שלא כתובות מפורש בתורה והם נקראות הלכה למשה מסיני, למשל שתפילין צריכות להיות שחורות - זה דין דאורייתא ולא כתוב בתורה,
מי אמר שפרי עץ הדר זה אתרוג? אולי לימון - זה לא כתוב בתורה אבל זה דאורייתא, ומי שיקח לימון לא קיים את המצוה.
מה שחכמים קובעים לא שייך להתנהגות של דור מסויים אלא לטבע הישראלי,
וזה לא משתנה, אם חכמים קבעו תקנות שיסודם הוא חסד ונתינה לאחרים זה אומר שזה מתאים לטבע הישראלי שהם גומלי חסדים, גם אם הנורמות בעולם המערבי או העולם השלילי - מתיחסים אלינו כפריירים.
וכן לגבי עניני טבע נוספים, ישראל בישנים רחמנים וגומלי חסדים ועוד ועוד,
אם יש התקוממות נגד ההנהגות הללו סימן שמשהו בטבע הישראלי התקלקל וצריך לתקן אותו,
ובכל דור היו ענינים חמורים שהיו צריכים תיקון,
למשל בזמן בית שני היתה שנאה והקב"ה לא עבר לסדר היום, נחרבנו וגלינו עד שנחזור לטבע הטהור שלנו.
יש קושי לנשים בקיום מצוות מסוימות וכן לגברים יש את הקשיים וההתמודדויות שלכם, לא כדאי לקנא בקושי של אדם אחר...
בקיצור, צריך לחזק את הטבע הישראלי על ידי לימוד תורה בהעמקה והבנת המידות היסודיות וכשזה מתוקן יותר קל לקבל את המצוות בשמחה,
בברכה,
דני ארגמן
בברכה,