שאל את הרב

וזכנו לקבל שבתות.. מתוך עושר וכבוד?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 20/05/16 14:40 יב באייר התשעו

שאלה

שלום, לא יודעת למה אבל פתאום יצא לי לחשוב על זה..

נכון השיר וזכנו לקבל שבתות? .. אז זה לא שאני נגד הגוף או משהו, חלילה. אני לגמרי מבינה את העיניין של הקדושה שחבויה בעולם. אבל בכל זאת .. תכף שבת קודש ומה שיש לנו לבקש מהקב"ה זה לקבל שבתות מתוך עושר וכבוד? מילא עושר.. כאילו אני לא מבינה למה הדגש על העושר לפני יום שכולו מעין עולה"ב אבל איכשהו.. אבל כבוד? הרי אמורים להתרחק מהכבוד, לברוח מממנו כברוח מין האש.. אז פתאום אנו מבקשים כבוד? ועוד לפני שבת קודש! זה מה שמעניין אותנו לפני שנכנס היום הקדוש? ולבסוף אנו נזכרים לבקש.. אם כבר עושר כבוד וכו אז גם מתוך מיעוט עוונות. זה סדר העדיפויות שלנו? מיעוט עוונות רק בסוף תפילתנו מה' יתברך? ומה בכלל המקום של בקשת עושר וכבוד? קיצר מעניין:-) אשמח לתשובה. תודה רבה לכם על התשובות וגם על האפשרות לשאול שאלות:-)

ועוד שאלה קטנה סתם לידע כללי, יש איזה מקור לשיר? כאילו מי כתב/ אמר אותו? שוב, תודה רבה!!

תשובה

שלום וברכה!
שאלה נפלאה! הרי באמת אמורים להתרחק מהכבוד שמוציאה את האדם מן העולם ועוד הרבה רעות שמביא הכבוד, ועושר? הרי צריך להסתפק במועט ולא להתרברב.
מקור השיר הוא משפט בתוך תפילת "ריבון כל העולמים" שהאשכנזים אומרים אותו כל שבת אחרי "אשת חיל", מי שחיבר אותו זה כנראה רבינו האר"י או תלמידי רבינו האר"י (רבי יצחק לוריא זצ"ל), המובאת בספר שנקרא "תיקוני שבת" אולם יכול להיות שהיה לזה מקור יותר קדום.
יום השבת הוא מצטיין בכך שהקדושה שלו יותר גדולה מיום כיפור, משום שביום כיפור מתענים וצמים, ודבקים בקב"ה, אבל בסופו של דבר ה´ לא רוצה שההנהגה הזאת של התבדלות תהיה תמיד, משום שה´ רוצה שנבדוק בו כאן בעולם הזה ונרים את הגשמיות לקדושה, כן, מתוך עושר, ולא עניות (כפי שכתוב בהמשך), ככה כבוד ה´, מתוך עושר וכבוד, שיהיה מכובד, כמו שמכבדים מלך עורכים לו שולחן מלא כל טוב בעושר וכבוד, כך כבוד מלכים, פורסים לו מפה ושטיח אדום, ככה נאה למלך וכל שכן לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.
גם בגמרא מוזכר על התנאים ההל ושמאי שהיו קונים בשר משובח, (אחד היה שומר את המשובח לשבת כבר מיום ראשון והשני היה קונה סמוך לשבת) כמה היו מכבדים ומענגים את השבת וכך גם נפסק להלכה לענג ולכבד את השבת במיני מטעמים, "להתענג בתענוגים ברבורים ושליו ודגים".
לא אוכלים ומתענגים מתוך תאוות אכילה נמוכות, מתוך בהמיות, אלא מתוך קדושה וטהרה, קידוש, ברכות ונטילת ידיים שירי שבת ודברי תורה וברכת המזון, כך נאה לבן של מלך לענג את השבת מתוך עושר וכבוד וכמובן שלא יהיה מהצד הנמוך של האכילה, ולכן אנו אומרים מתוך מיעוט ענוות.
הכבוד כאן זה לא כבוד אנוכי, כבוד מדומה, כבוד שצריך לברוח ממנו, כבוד שמייצג רק את עצמי את האנוכיות האישית והפרטית שלי, זה כבוד שצריך לברוח ממנו, אבל יש כבוד שכן חיובי, והוא "כבוד ה´ ", שאני מכבד את השבת מתוך כבוד, זה לא כבוד הפרט שלי, זה כבוד ה´, שאני מכבד את האדם שהוא נברא בצלם אלוקים זה כבוד ה´, שאני מכבד את עצמי מתוך זה שאני שייך לעבודת ה´, שאני שייך לתפקיד שה´ נתן לי זה כבר לא כבוד שלי אלא כבר כבוד ה´, כבוד צלם אלוקים שבי, וזה כבוד חיובי.
כמו שאם תלמיד חכם אסור לו ללכת עם חולצה מטונפת, משום חילול ה´, נכון שהוא מכבד את עצמו, אבל זה כבר כבוד חיובי, זה כבר כבוד ה´, הוא מייצג משהו, חייל שמכבד את עצמו זה כבר כבוד הלאומי, שזה כבוד ה´, הוא מייצג משהו.
גם כאן הכבוד והעושר הכול זה בשביל כבוד השבת שזה כבוד ה´.

בברכה חן
chencorcos@gmail.com

כתבות נוספות


Notice: Undefined variable: tmpUrl in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/incFiles2021/footer.php on line 368

Notice: Undefined variable: tmpUrl in /srv/sites/kipa.co.il/public_html/incFiles2021/footer.php on line 368