שאלה
שלום רב.
לאחרונה נתקלתי בבעיה. אני בשנת השירות הלאומי שלי, ואני מרגישה שהשנה אני לומדת את עצמי, לומדת להתמודד עם בעיות, ועוברת הרבה חוויות מטלטלות. בזמני הפנוי, לפעמים בא לי לכבות את הראש. לפתוח טלוויזיה ופשוט להרגע. להכנס לעולם אחר. אבל פה אני נתקלת בבעיה. על טלוויזיה מצד עצמה יש חילוקי דעות, ובטח לגבי הסדרות שבה. אני מרגישה שאני משתגעת, מצד אחד אני באמת אוהבת את זה ונהנית מזה, מצד שני המצפון לא עוזב אותי.
אני גם ככה מנסה כמה שפחות לראות סדרות בעייתיות- סרוגים למשל. או כל מיני סדרות אמריקאיות שלא חסר שם סצנות לא צנועות. אני פשוט רואה סדרות של נוער, הן יחסית תמימות וממלאות את מטרתן- פשוט לכבות את הראש ולהרגע. נכון שגם בהן יש תוכן שמדבר על בינו לבינה- אבל אין סצנות לא צנועות (כמובן הכל יחסי).
באופן כללי זה לא שהימים שלי ריקים וזה כל עולמי, זה קורה מדי פעם. ספרים/לימוד/נגינה אלה דברים שאני אוהבת והם גם ממלאים את יומי, אבל הם בטח לא מחליפים טלוויזיה. כל אחד ויתרונותיו והזמן שמתאים לעשותו. אני מנסה להבין אם באמת הצפייה בטלוויזיה בעייתית, או שזה לא נורא וזה רק אני שמאד מפחדת להיות לא בסדר ולעבור איזו עבירה. אני לא מרגישה שזה מרחיק אותי מעבודת ה' או משהו, אבל מצד שני אני אומרת לעצמי- אם זה אסור, אז הקב"ה כועס עלי. ולכן בטח שזה מרחיק.
בקיצור, המחשבות מטרידות אותי, אבל אני לא מרגישה שאני יכולה להפסיק את הצפייה בטלוויזיה. גם זה אחד מהצרכים שלי.
מה אני אמורה לעשות?
אשמח לתשובתכם..
תודה רבה מראש!!
תשובה
היי, שלום לך!
כל הכבוד שאת משתפת פה בתחושות שלך.
את מעלה פה שאלה אמיתית וכנה שהרבה אנשים מתמודדים איתה במהלך היום יום. בכללי בחיים שלנו קל להיות קיצוני לצד מסויים, במקרה כזה, קל להחליט להוציא את הטלוויזיה מהחיים ולא לראות כלום אבל את בעצם מחפשת את העבודה היותר קשה, האיזון. למצוא את האיזון בצפייה בטלוויזיה. והאם קיים איזון כזה?
כתבת שאת מפחדת לעבור עבירה או שהקב"ה כועס עלייך.. אז קודם כל, אנחנו לא צריכים לפעול ולחיות בעולם מחשש שה´ כועס כי קודם כל עלינו לבדוק האם זה באמת מרחיק אותך מה´. אנחנו לא יודעים האם כשאת רואה טלוויזיה הוא כועס או לא. ולכן אפשר לחשוב יחד בנחת וברוגע על הנושא.
כיום צפייה בטלוויזיה, ובכלל צריכה של תוכן בידורי מסוגים רבים ומגוונים שהופכים זמינים יותר ויותר דרך האינטרנט, הן דרכים שנחשבות מאוד "רגילות" ומקובלות ליהנות מהזמן הפנוי. דווקא כיוון שמדובר בהרגל כל כך נפוץ וכמעט מובן מאליו, אפשר להעריך את העובדה שיש בך חלק שלא מרגיש לגמרי בנוח עם העניין, שיש קול שאומר: אני מזהה שלא מדובר בהרגל "אידיאלי" ומובן מאליו. עצם ההכרה הזאת, ההגדרה הזאת של ההרגל שלך חשובה ומשמעותית מאוד – גם אם את עדיין ממשיכה לצפות בטלוויזיה!
[להרכיב את הפאזל הייחודי שלנו]
לפעמים אנחנו מתבוננים במציאות לא מושלמת, ועם הזמן אומרים – ככה זה – אז זה מושלם. זה ה"מושלם" שלי. אבל אפשר גם להתבונן במציאות הזאת ולומר: אולי זה לא נורא, אבל גם לא מושלם. אפשר לחיות עם זה, אפשר לעבוד עם זה, ואפשר תוך כדי תנועה להתאמץ יותר בחזיתות אחרות. כתבת שהטלוויזיה אינה כל עולמך, ושיש לך מגוון של עיסוקים ותחומי עניין. וזה כמובן מצוין! את מכירה בעובדה שהצפייה בתכניות היא רק חלק, חתיכה אחת בפאזל שמרכיב את היומיום שלך. בפאזל הגדול הזה יש עוד המון חלקים. חלק את אוהבת יותר, חלק פחות, לגבי חלק מהם את לא בטוחה. היופי בפאזל הזה, בניגוד לפאזלים הרגילים שאנחנו קונים ומרכיבים בבית, היא שאין בסוף תשובה אחת נכונה. אין תמונה אחת ויחידה שצריכה להופיע בסוף התהליך. בכל שלב את יכולה להחליף חלקים מהפאזל בחלקים אחרים. אנחנו עושים את זה כל הזמן. זה נקרא לגדול, לצמוח, להתפתח, להשתנות, ולעצב את עצמנו – אבל לאט לאט, בשלבים.
ולכן, אם את מזהה חתיכה מהפאזל כצפייה בטלוויזיה, יש לך כל מיני אפשרויות: את יכולה להחליט שהחתיכה הזאת צריכה להיות גדולה, או קטנה, או בינונית. את יכולה להחליט שאת רוצה להחליף אותה, אבל בעתיד, או עכשיו, או לעולם לא. את יכולה גם להחליט שלא להחליט בנושא הזה כרגע. זה גם בסדר. במידה שאת כן חושבת להוריד או לצמצם אותה, אפשר להתחיל קצת לחשוב: מה יכול להחליף בצורה טובה את ההרגל הזה? ואולי גם הזמן שחולף יספק לך תשובות. לא תמיד הברים שאנחנו מחפשים צצים לפנינו מיד. לפעמים אנחנו צריכים להסתובב זמן מה עם מחשבה בראש, ואז התשובה מתגלה בקצב שלה. ולכן עצם העובדה שאת חשה חוסר נוחות מסוים עם ההרגל, ובמקביל עדיין מסופקת ממנו, זה אינו מצב "מוזר" אלא סביר והגיוני.
לסיכום, אנחנו יכולים להציע לך שני כיווני חשיבה שאת יכולה לשקול: הראשון, להרשות לעצמך ליהנות מהצפייה בטלוויזיה בתוך המגבלות שהצבת לעצמך, בהתאם למה שנוח ונעים לך. רומא לא נבנתה ביום אחד, ולא כל שינוי יכול לקרות בחמש דקות או בשבוע. השני, להרשות לעצמך לא להגדיר את ההרגל כטוב וחיובי רק בגלל שאת שומרת עליו כרגע. הניגוד הזה יוכל לאפשר לך, עם הזמן, למצוא דרכים לגשר על הפער שאת מרגישה לפעמים, ולמצוא את הפתרונות שמתאימים לך.
שיהיה לך המון בהצלחה!
ספיר וצוות חברים מקשיבים
Sapir.ester.tiram@gmail.com