מה מברכים על מצהברייט

בס"ד
שלום רב,

אכן מדובר במוצר שיש בו ספקות רבים. גם בברכה שלפני: מזונות או המוציא. בהתאם לכך גם בברכה שאחרי - ברכת המזון או מזונות.
לכן מי שקובע סעודה על מצה ברייט ראוי ליטול ידיים ולאכול תחילה מצה רגילה.
להלן ציטוט של כל הדיון ההלכתי מדבריו של הרב אליעזר מלמד:

לגבי שברי מצות מטוגנים (מצה-בריי) יש ספק, שכן נותרה עליהן צורת מצה. ואם הטיגון נחשב כאפיה, הרי שמברכים ´המוציא´ וברכת המזון; ואם הטיגון נחשב כבישול, גם על שיעור קביעות סעודה מברכים ´מזונות´ ו´על המחיה´. וכדי לצאת מן הספק, נכון לאכול תחילה לחם או מצה, ולברך ´המוציא´ ולפטור בזה גם את המצה המטוגנת, ולבסוף לברך ברכת המזון. ומי שאינו רוצה לקבוע סעודה על המצה המטוגנת, אלא רק לטעום ממנה בין הארוחות, יברך עליה ´מזונות´ ו´על המחיה´.
* * *
עיין במ"ב קסח, נו, ושעה"צ נב, במחלוקת אם טיגון כבישול או אפיה, ובברכ"ה ח"ב ב, כו, פירט הדעות. וכמו בכל ספק, לכתחילה יצא מהספק ויאכלן בסעודה, ואם אכלן לעצמן מחמת הספק יברך ´מזונות´.
* * *
מצה-בריי (שברי מצות מטוגנים), דינה תלוי במחלוקת האם טיגון כבישול או אפיה. ואם לא אכל שיעור שביעה, כמו בכל ספק, יברך ´מזונות´ ו´על המחיה´. ואף שמצד ההידור ודאי עדיף לאוכלה בסעודה, מ"מ הספק נוטה יותר לברכת ´מזונות´, ולכן הרוצה רשאי לכתחילה לברך עליה ´מזונות´. והטעם, שכבר למדנו (הלכה ז) שלמנהג ספרדים ברכת המצה ´מזונות´ בכל השנה, וק"ו שעל מצה מטוגנת (שהיא ספק מבושלת) יברכו ´מזונות´. ואף אשכנזים יכולים לצרף סברה זו. ואף בפסח, שגם למנהג ספרדים מברכים על המצה ´המוציא´, נראה לנטות במצה מטוגנת לצד ברכת ´מזונות´, שכיוון שטיגנה מסתבר שחזרה למצבה בכל השנה שי"א שברכתה ´מזונות´. ואם אכל ממנה שיעור שביעה, הספק גדול יותר, שנחלקו האחרונים אם אומרים בזה ספק דאורייתא לחומרא, ויברך ברהמ"ז (מ"א ורוה"פ), או שהואיל וכל היסודות שבברהמ"ז נזכרו ב´מעין שלוש´, יברך ´מעין שלוש´ (דגמ"ר). ולכן נכון לצאת מהספק על ידי אכילת לחם או מצה. וכשאין אפשרות כזו, אם שבע יברך ברהמ"ז, כדעת המ"א ורוה"פ.