שאלה
שלום הרב,
צהריים טובים,
א. ראיתי איך בנוי משנה תורה של הרמב"ם (סיכום על התלמוד הבבלי) לפי נושאים ולפי הלכות (האם הכוונה להלכות=מצוות וביאורן?- על התלמוד הבבלי.
ב. מה היחס הנכון בין המצוות (הלכות) הקיימות בתורה שבכתב למצוות (הלכות) הקיימות בתושב"ע (בתלמוד-משנה תורה לרמב"ם). לא ברור לי איך להתייחס לזה כהמשך ? שוני? הלכה זה נגזרת ממצווה? כלומר יש תרי"ג מצוות והרבה הלכות לכל מצווה מהתרי"ג?
שאלתי היא מה ההבדל בין ההלכות(המצוות) שיש בחומש -תורה לבין ההלכות שיש בתלמוד? האם התלמוד רק מסביר לנו את ההלכות שיוצאות מהתרי"ג מצוות?
ב. התורה מפרטת לנו את כל 619 המצוות(הלכות) והתלמוד רק מפרש ומסביר לנו את כל המצוות הללו? הוא מוסיף הלכות על החומש? על המצוות הקיימות? מספר המצוות לא משתנה. כמה הלכות קיימות סה"כ בשתי התורות? האם כמות ההלכות משתנות? לא ברור לי איך להתייחס להלכות שקיימות בתלמוד
ג. איך להתייחס לכל ההלכות שבתלמוד? כתוספת הלכות למצוות קיימות? או הרחבה=פירוש של כל המצוות בלבד? או שניהם?
ד. בספר משנה תורה לרמב"ם מה הוא הספר/נושא שעוסק בחיי היום יום (אורח חיים בלבד) ? מדע, אהבה זמנים (שלושתם?)
ה. האם לא נכון כיום להתרכז בלימוד פניני הלכה - הלכה למעשה בלבד? למה ללמוד את כל השקלא וטריא התלמודית או את שו"ע אורח חיים שלא כל כך בשפה ברורה ונוחה עם הסברים והתאמה לזמנים של היום. הדור שלנו צמא לספרים מבוארים ומקוצרים בלבד עם הסברים ומקורות רק בשפה ברורה ונוחה שאפשר לקרוא בקלות בשפה שקרובה ללב-עברית. ולא לקרוא כתבים קדומים בשפה קשה.
בכבוד רב והערכה רבה,
שמעון.
תשובה
שלום וברכה
אנסה לענות על השאלות בקיצור, ואם תרצה להאריך בנקודה כלשהי - בשמחה:
השאלה בסעיף א לא ברורה.
המצוות הקיימות בתורה הם השלד של הכל. התורה שבעל פה עוסקת באין ספור היבטים של עובדה זו - למן חשיפת עוד נושאים הכתובים בתורה שאנו לא היינו מצליחים לקרוא בלעדיה (שחיטה לדוגמה); דרך המשגה של נושאים שונים, ביאורים, תוספות, גזירות וכדו׳. הרמב״ם בהקדמה למשנה ממיין את כל אלה לחמש כותרות. התלמוד אפוא עוסק בכל הנושאים האלה.
התורה מפרטת לנו רק חלק מ613 המצוות. כאמור, התלמוד עוסק בהיבטים רבים מאוד כאמור בסעיף הקודם.
בחיי היום יום עוסק בעיקר ספר אהבה.
כדי לענות על השאלה ביחס לספר הלכה מול לימוד התורה ממקורותיה צריך להתנסות בשתי הדרכים ולראות את היתרונות ואת החסרונות. פניני הלכה עוסק בהיבט מאוד צר של הנושאים - המקורות היסודיים וההסברים להלכה וההלכה עצמה, אולם המרחב הגדול של המקורות השונים והמגוונים, המחלוקת העשירה, השורשים הנוספים של ההלכות וכדו׳ - כלל לא נמצא בספר.
כל טוב