שאלה
שלום וברכה כבוד הרב,
השאלות שלי:
1.א. מה נחשב עיקר בכל תורת התושב"ע מהזוגות עד האחרונים? במה על הלומד להתמקד?
ב. האם בכל דור לא צריך להתמקד בכתבים החדשים בלבד שיוצאים על סמך דברי הקודמים? כלומר אנחנו בדור האחרונים ואנחנו צריכים לקרוא רק את האחרונים או ליתר דיוק את הכתבים החדשים שיוצאים ע"י רבנים בדורנו ושמסתמכים על האחרונים לפניהם. בבקשה להסביר לי פה בהרחבה אם אני צודק ומה דרך הלימוד הנכון בכל דור שיהיה גם בעתיד. זה יסוד חשוב שאני צריך להבין בדרך לימוד התושב"ע לאורך הדורות. אני מבין שתמיד האחרון חשוב וקובע. אם כן מה הם הכתבים שכיום אני צריך ללמוד ולהתרכז רק בהם? מה עיקר התושב"ע של היום?
2.א.מה נחשב בסיסי וחובה לכל יהודי כדי להגיע למדרגת קיום התורה כפשוטה?
ב. האם נכון יהיה על הלומד בתורה שבכתב להתמקד רק ב-5 ספרים ראשונים ולקרוא רק את פירוש רש"י לאורך כל הספרים ?
3. אם האחרונים מבססים את דבריהם מתוך הראשונים מדוע יש צורך כיום ללמוד ראשונים? פשוט נלמד אחרונים לא? כל תקופה צריך ללמוד את כתבי התושב"ע שיוצאים ומתאימים לאותה תקופה.
4. האם כיום גם נכתבת תושב"ע ע"י רבנים? אפשר דוגמאות לתושב"ע של היום? ביאורים של הרב קוק נחשבים תושב"ע? הוצאת שוטנשטיין והוצאת רייזמן הם ביאורים מקיפים על המשנה והתלמוד- הם נחשבים תושב"ע? כל פירוש/ביאור חדש שכותבים כיום נחשב תושב"ע? אשמח להבהרה מה נחשב תושב"ע בספרים שלנו כיום ומה לא. או שהכול נחשב פשוט תושב"ע.
5. אם היה נצרך בתקופת המשנה לכתוב את המשנה- ובגמרא לכתוב את הגמרא מדוע כיום לא כותבים ספר תושב"ע חדש בדומה לתלמוד שמתבסס על התלמוד (האחרון) ויתאים לבני דורנו בעברית מודרנית. האם שוטנשטיין נחשב לאותה תושב"ע גדולה של בני דורנו? כי זה הביאור הכי גדול שיצא בתקופתנו כיום.
6. מי נחשב תלמיד חכם? מה הוא צריך לדעת? איזה חומר לימודי?
7. למי אפשר לקרוא רב? ולמי לא.
כיום משתמשים בכינוי רב לתלמיד ישיבה צעיר אפילו.
8. מה המקור מהתורה לכל 3 התפילות?
8. ע"פ ספרים תורניים/תושב"ע באיזה שנה עברית משוערת נכתבה התורה שבכתב והתורה שבע"פ-משנה ותלמוד בבלי וירושלמי?
9. אם מותר לכל יהודי לבחור אם לקיים את התורה או לא ולבחור רמת אמונה ודרך חיים לפי בחירתו- מדוע קיים חשש בציבור החילוני ממדינת הלכה- ושכאשר הדתיים/חרדים יתחזקו אנחנו נכפה עליהם
תשובה
שלום
א. הגמרא והראשונים בעיון הם העיקר, והלכה למעשה לומדים על פי הכרעת השיטות בידי גדולי האחרונים
ב. לא לומדים תורה כדי לדעת מה לעשות, אלא כדי ללמוד תורה משום שד' ציווה כך, שתהיה התורה בפועל בשכל. וזה נקנה בסוגיות הש"ס בדרכי הראשונים.
כמובן לאחר הלימוד העיקרי בפני עצמו, יש לברר מה הוכרע למעשה אליבא דהלכתא, בבחינת הלומד ע"מ לעשות, וזאת אפשר ע"י המשך הסוגיה עד הפסיקה, או להביט בהכרעת הגדולים האחרונים.
עיקר עסק התורה הוא גמרא וראשונים בעיון, שזהו שכל התורה.
ג. הבסיס המינימאלי בקיום התורה של יהודי פשוט, הוא שידע היטב דברי השו"ע אורח חיים ונושאי כליו
ד. תושב"כ יש ללמוד עם פירושי הראשונים, בעיון
ה. תושב"ע הוא כל דבר שיש בו פירוש התורה, בדרכם של רבותינו
ו. אינני מכיר את פירוש שוטנשטיין וכד'
ז. ת"ח הוא מי שעמל שנים בפני חכם ולמד ממנו תורה, שואלים אותו מכל מקום ועונה
ח. תפילה רגילה היא דאוריתא לרמב"ם, ודרבנן לרמב"ן (אם כי ערוה"ש סובר שגם לרמב"ן היא דאוריתא ביסודה). התפילות כנגד קרבנות התמיד וכנגד מה שנשרף כל הלילה.
ט. אין תאריך מדוייק לחתימת הגמררא
י. כאשר האדם היה פחות מסוגל, אזי האילוף היה עיקר, ועל כן המורא מעונש היה דומיננטי. בימינו התודעה עיקר והפחד טפל, ועל כן ההשגחה גלגלה שאין סנהדרין הורגת, וההשלמה היא בדעת ד' בהבנת התורה
כל טוב