אולפנות וכיבוד הורים

חברה יקרה,
ראשית, התנצלותי הכנה על ההתעכבות במענה.

אני מבינה שמצב כזה שבו יש חוסר הסכמה עם הורה, יכול להיות מאוד לא נעים. ההורה חושב שהוא יודע מה טוב עבור הילד שלו, ואילו הילד חושב לעיתים אחרת מדעת ההורה. התהליך הזה לרוב הוא הדרגתי, בינקות התינוק מאוד תלוי בהוריו, ואין לו כלל דעה עצמאית, ולאט לאט ככל שמתבגר, גם ניתנת בו דעה עצמאית יותר.

את נמצאת כרגע בגיל שבו את מתחילה לעמוד על דעתך, ולעיתים יכולות להיות מחלוקות בינך ובין הורייך. לפעמים, גם כמו שאת מתארת, החוסר הסכמה יכול לבוא לידי ביטוי באמירות לא כל כך נעימות.
אז מה עושים?

שאלת - מה להגיד לה? זאת אומרת שאת רוצה בהחלט לפתוח את הנושא לשיחה איתה, ולספר לה את הרגשות שלך לגבי הדברים שהיא אומרת. זה נשמע רעיון שיכול להיות כיוון טוב. כדאי לתזמן את זה, לא בשעת כעס או ויכוח, ולא מיד כתוצאה לדברים שהיא אמרה, אלא כמה זמן אחרי זה. עדיף באותו יום בערב (אם זה קרה בצהרים) או מיד למחרת בבוקר (אם זה קרה בערב). ככה יש זמן לדברים מצד אחד קצת לשקוע, ולהרגע, ומצד שני לא שוכחים בדיוק מה היה.

שאלת "מה בדיוק להגיד?" ואני רוצה להוסיף - שחשוב להבין "מה בדיוק לשמוע":

כנראה תצטרכי לחשוב בינך לבין עצמך, תנסי לדייק מהו בדיוק הדבר שמפריע לך בדבריה? האם חוסר ההסכמה עם דעתך? כשאת אומרת שהיא "עוקצת" - למה את מתכוונת- איך את מפרשת את הדברים שלה, ולמה היא התכוונה כשהיא הוציאה אותם מפיה? לא תמיד כוונת האומר והבנת השומע תואמות זו לזו. ולכן, כדאי שתשבי עם עצמך, ותחשבי קודם מהי ההבנה שלך, ותהיי פתוחה לשמוע שאולי מה שהיא התכוונה זה דבר אחר. תנסי לחשוב איך השיחה תתנהל, ומה את רוצה לשאול, אולי תכתבי את זה באיזה מחברת. תחשבי מה את רוצה להגיד ומה את רוצה לבקש. חשוב שתנסי לנסח לעצמך בקשה מאוד תכליתית- "אמא, בבקשה כשיש לך משהו להגיד לי, תקחי אותי הצידה ותגידי לי בשקט, לא ליד האחים שלי". או "אמא, בבקשה כשאת רוצה להגיד לי משהו, תנסי להעיר לי במילים אחרות"- ותתני דוגמא.

דבר נוסף שכדאי להתכונן אליו הוא לרשום לעצמך את כל הדברים שאמא שלך חושבת על הנושא, ולראות האם את מבינה את השיקולים וההסברים שלה, למה היא חושבת כך. ברגע שיש לנו הבנה וסימפתיה לצד השני, קל יותר לבוא אליו בצורה חמה ונעימה, ולנסות לבקש שינוי או הבנה או התייחסות אחרת מאיך שהיתה עד כה.

תסדרי לך את הדברים בכתב- דברים שאני רוצה להגיד, ודברים שאני רוצה לשמוע, ודברים שאני פתוחה לשמוע הסבר חדש אליהם שעד היום חשבתי שהבנתי כך.

כדאי שתהיי מוכנה שהשיחה גם לא תתנהל בדיוק כמו שאת תכננת, כי יש גם צד אחר לשיחה. תנסי לארגן מקום שקט ונעים, וזמן שאין בו כל כך הפרעות- אולי יותר בשעות הערב כשהאחרים הקטנים ישנים? כדאי לנסות ליצור אווירה נעימה, אולי תכיני כוס שוקו או קפה לשתיכן, ותשבו לדבר. אחרי השיחה, תנסי גם כן לרשום מה היה לעומת הציפיות שלך, ואולי צריך שיחת המשך.

אם יש לך אחים/אחיות גדולים, אולי תוכלי גם להתייעץ איתם. תשמעי מה יש להם להגיד. לפעמים הם נתקלו בדברים דומים , ויש להם ניסיון מהכרות עם ההורים , שיכולים לעזור לקדם את הנושא.

בנימה אישית, בסך הכל, ההורים שלנו רוצים את טובתנו, ויש להם דרכים שונות להראות את זה, ובכלל , יש להם את הדרך שהם היו רוצים שנבחר. עם זאת, זו הדרך שלך שאת צריכה לבחור, ובנועם לנסות לגדול ביחד איתם, שגם הם יקבלו את זה. צריך לזכור שההורים שלנו עבדו קשה מאוד כשהיינו תינוקות- קמו בלילה, וכילדים, השקיעו בנו מאוד, ולכן, אנו צריכים מאוד מאוד להיזהר לא להעליב אותם, ולכבדם. עם זאת, בחירות הקשורות אלינו, בהחלט יש לנו מקום להביע את דעתנו, בגיל הצעיר, וכשמתבגרים יותר- אז גם להחליט החלטות לפעמים כאשר הורינו אינם מסכימים.

בהצלחה !

הדס.
hershko.hadas@gmail.com