שאלה
כבוד הרב שלום רב!
אמש למדתי עם חברותא. והיא אמרה לי משהו שלא מסתדר מבחינה הגיונית. ועל כן אשמח לקבל את תגובתך...
לטענותיה אסור לאישה לדבר עם גברים, אפילו לא להגיד 'שלום', אלא אם כן מטעמי נימוס לשכן או מישהו במקום עבודה. ואינני מבינה מה הסיבה, אם יש שמירת נגיעה, ואינני חושקת בו או רוצה לפרק את משפחתו, אלא כמו שאני רוצה שיגידו לי 'בוקר טוב' אני אומרת לאחרים. ועל כן אסור לדבר עם גברים בכלל או רק נשויים? והאם שאלות פשוטות כמו 'מה השעה' או 'איך להגיע לרח' מסויים' גם נחשב? והאם יש קשר לשמירת עיניים?
תודה מראש והמשך יום טוב
תשובה
בס"ד
שלום רב,
כל הרוצה להחמיר - יחמיר.
אבל אין זו דרישה הלכתית. כתוב בפרקי אבות שלא להרבות(!) בשיחה עם האישה. כלומר לא לערוך שיחה אישית ארוכה, מעין שיחת נפש עם אישה. אבל שיחה עניינית איננה אסורה.
דברים של יום יום: גברים ונשים שומרי הלכה משוחחים בנושאים רבים: צוות מורים בבית ספר; עובדים במפעל, בבנק, במשרד; חברים בוועדות שונות.
וכי חבר כנסת חרדי נמנע מלדבר עם אישה חברת כנסת או בעלת תפקיד ?
אפשר למצוא גם ראיה מהתנ"ך שלא נמנעו משיחה עם נשים, בשיחה של שאול ונערו עם נערות (שמואל א פרק ט)
"יא הֵמָּה, עֹלִים בְּמַעֲלֵה הָעִיר, וְהֵמָּה מָצְאוּ נְעָרוֹת, יֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מָיִם; וַיֹּאמְרוּ לָהֶן, הֲיֵשׁ בָּזֶה הָרֹאֶה. יב וַתַּעֲנֶינָה אוֹתָם וַתֹּאמַרְנָה יֵּשׁ, הִנֵּה לְפָנֶיךָ; מַהֵר עַתָּה, כִּי הַיּוֹם בָּא לָעִיר*כִּי זֶבַח הַיּוֹם לָעָם, בַּבָּמָה. יג כְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן תִּמְצְאוּן אֹתוֹ בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֶאֱכֹל, כִּי לֹא-יֹאכַל הָעָם עַד-בֹּאוֹ*כִּי-הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח, אַחֲרֵי-כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים; וְעַתָּה עֲלוּ, כִּי-אֹתוֹ כְהַיּוֹם תִּמְצְאוּן אֹתוֹ..."