הלשנה

בס"ד
שלום רב,


העניין צריך זהירות רבה.
יש מקום להלשנה רק כשהיא באה למנוע נזקים גדולים.
לעתים מאחורי הגילויים יש רצון לפגוע וכד' - לכן צריך שיהיו לדווח הזה תנאים ברורים.


הרב אבינר כתב במאמר בתחומין כרך ב' במאמר על לשון הרע בקיבוץ, מתוך עלון מושב קשת, ובתוכו הביא תנאים להיתר לשון הרע לתועלת, על פי החפץ חיים:
א. שראה את הדבר בעצמו ולא דבר ששמע מאחרים אא"כ התברר לו בצורה ודאית שהדבר אמת (י, ב). אמנם אם הדבר רק שמועה שהגיעה לאזניו ולא היה אפשר לברר אמיתתה, יש מקום להקל בתנאי שידגיש שלא ראה את הדבר בעצמו, רק שמע וצ"ע. (הלכות רכילות, כלל ט, באר מים חיים י ט).
ב. שיתבונן היטב אם באמת המעשה שראה הוא רע, או ההתנהגות היא רעה (י, ב). כי אולי יש לזה סבות שונות, ואולי לא דן אותו לכף זכות, וצריך לבדוק את הענין בכל פרטיו לפני שמדבר (ע' באר מ"ח שם, ס' ו). וע' פתיחה (עמ' יא) שלא לשמוע בעל דין לפני שיבא בעל דין חבירו.
ג. שהוכיח קודם את החבר הזה כדי שיתקן את התנהגותו אם היה סכוי שתוכחה זו תועיל (י, ב). ואיך אפשר לבוא אליו בטענות אם בכלל לא העירו לו על כך לפני כן וניסו לתקן. ולגבי רכילות אין כלל זה על תוכחה (רכילות ט, באר מים חיים ט).
ד. שלא להגזים כשמדברים עליו, ולא להוסיף פרטים שאינם שיכים לענין (י, ב). וכן יש להזהר לא לספר רק חלק מן האמת, אם השמטת חלק מן האמת מגדילה את העוולה. זאת אומרת שיש מקום ללמד עליו זכות, לנמק ולהסביר את התנאים, ומה שקדם וכו' ולא רק עובדה יבשה, ועי"ז שמדלג על כל זה, הוא מגדיל גנותו של האדם הזה (באר מים חיים, י, סוף ס' ט).
ה. שיכוין לתועלת, (י, ב), זאת אומרת שמשוכנע בעמקי לבו אחרי ברור אמיתי, שצרוף חבר זה לקבוצה יביא נזק לקבוצה, ורק בגלל זה הוא מדבר ולא מתוך שנאה שיש לו על חבר זה מפני שהחבר הזה עשה לו צרות. או דבר נגדו או לא רצה לעשות לו טובה, ולכן הוא רוצה עכשיו שהחבר הזה יתבזה ויתגנה, וזה כמו נקמה. וצריך שיהיה סכוי של תועלת בדבריו אל הצבור, זאת אומרת שהאנשים יאמינו לו ויתחשבו בנמוקים שהוא מביא, אחרת אין שום תועלת בדבריו. ואדרבה אח"כ כשיהיו מרוגזים על החבר הזה יאמרו לו: יפה אמר עליך פלוני שאתה כזה וכזה (י, ד) (ובאר מים חיים) (הלכות רכילות ט, יב/ב). ואם מרגיש שמדבר מתוך שנאה אז בעצם הוא צריך להיות פטור מלדבר, אבל לא כן הדבר, משום לא תעמוד על דם רעך, אלא חייב להתעצם לדבר מתוך כוונה לתועלת ולא מתוך שנאה (הלכות רכילות כלל ט, באר מים חיים ג), ועוד פעם: שמשער שהצבור יתחשב בדבריו והם יהיו לתועלת.
ו. אם יכול לסובב את התועלת בדרך אחרת בלי לספר לה"ר אז אסור (י, ב) והוא הדין אם יכול להגיע לתועלת הזאת בלי לספר את כל הפרטים לגנותו. אז יספר את המינימום ויקטין את עוולתו כמה שאפשר.
ז. שלא יגרום לו נזק יותר מדי גדול (י, ב) (עיי"ש את הפרטים ובה' רכילות, ט, יג, ג).

שים לב היטב לסעיף ג'
יש מקום לפנות (אם צריך אז בדרך אנונימית) לאנשים עצמם ולדרוש מהם לתקן ואף לפצות על הנזקים שגרמו.


עיין גם בקישור להלן
http://www.srugim.co.il/38463-שות-בנושא-לשון-הרע-מתי-מותר-לספר-ומתי-א

בברכה