אין לי סבלנות לחכות לסוף השינוי

נעמה יקרה.


קודם כל, אני שמחה על האכפתיות שלך. את רוצה שיהיה לכולם טוב עם שאר הקבוצה ולא מרימה ידיים. אשרייך!

אני מבינה את הרצון שלך שיחול כבר השינוי, מהר, כי את כבר רוצה שיהיה טוב בשבט, אבל (!) שינוי טוב ואמיתי לוקח זמן, לכן אין ברירה אלא להיות סבלניים. אין פיתרון קסם. בשביל להגיע למטרה שלנו, לשינוי מהותי שאנחנו רוצים לחולל, הדרך לשם היא הכרחית ביותר. תהליך של צמיחה דורש עומק, הבנה, התבשלות. ישנם פעמים שאנחנו כן מאוד רוצים להשתנות ולשנות, אבל כשאנחנו חושבים על הדרך שאנחנו צריכים לעשות, על הוויתורים והכוחות שאנחנו צריכים להשקיע- הרבה פעמים אנחנו מוותרים מראש. למי יש כח להשקיע עכשיו?! אבל כשנדע להסתכל גם על היופי שבדרך, על היופי שבתהליך הצמיחה והשינוי, נוכל להיות יותר סבלניים ולהגיע למטרה האמיתית. מה שבא בקלות- הולך בקלות, לכן חשוב לא להתייאש, גם אם הדרך ארוכה.


[הכח לשנות]
אני חושבת שאחת הדרכים שאולי יכולה לעזור לך היא לשתף את כל הבנות בשבט במה שאת מרגישה, בעזרת המדריכה. כלומר, את יכולה לספר למדריכה את כל מה שאת מרגישה כלפי מה שקורה בשבט ובעזרתה לנהל שיחה עם כל הבנות ביחד, לספר כמה קשה לך עם מה שקורה ושאת רוצה שיהיה טוב לכולם, איך אפשר לשפר את המצב וכו´, ושכל אחת תספר מה היא מרגישה. אולי תגלי שיש עוד בנות שמרגישות כמוך, ותוכלו להירתם יחד לעזור למצב. ביחד זה תמיד יותר קל. כל אחת תוכל להגיד מה באמת מפריע לה, לעלות את הבעיות שלה מול השבט, וזה לכשעצמו יכול "לטהר" את האווירה (כמובן שבעזרת המדריכה, שלא ייגרר למקומות פחות נעימים).


אם קשה לך לעשות את זה באמצעות שיחה, את יכולה להעביר פעולה לכל הבנות, לבד או עם עוד חברה. תעשי להן פעילות נחמדה שהמסר שלה זה אחדות והכוח של הביחד או משהו קליל וכייפי שיכול לעזור בגיבוש הקבוצה (אם לא עולה לך רעיון לפעילות את יכולה להתייעץ עם המדריכה או להעביר איתה ביחד). בסוף הפעולה את יכולה להעביר לבנות את המסר שלך והתחושות שלך . דברים שיוצאים מהלב- נכנסים אל הלב. מספיק שזה יחלחל לבת אחת או כמה, זה כבר יצור שינוי קטן, ומשם להתקדם.

[איחוד כוחות]
את תורמת את חלקך בשיפור השבט עצם זה שאת מודעת למצב, מתייעצת עם המדריכה שלך לשעבר ומראה נכונות לעזור, בכך שאת מקבלת על עצמך תפקידים. את רואה בזה שליחות כדי שיהיה טוב לכולן וזה מצויין! זה טוב שאת רוצה לעזור לשבט, אבל תנסי לא לקחת את כל האחריות לשינוי על הכתפיים שלך. את יכולה לעשות כל שביכולתך לעזור למצב, אבל הרצון לשינוי צריך לבוא מכולן, צריך לעבוד על זה כל הבנות בשבט יחד. תנסי לאחד כוחות, לפעול יחד לא רק את לבד. לביחד יש כח גדול יותר לשנות.


דבר נוסף שאולי יכול לעזור זה לקחת חלק מהאנרגיה שאת משקיעה בשיפור המצב בשבט, לדברים אחרים. ההתמקדות במטרה לבדה עלולה להביא אותנו לידי ייאוש. תנסי למצוא לעצמך פעילויות אחרות שלא קשורות לשבט, תחביבים, להשקיע בקשרים עם חברות אחרות שלא מהסניף. אני לא אומרת שתעזבי, אין ספק שזה מאוד חשוב לך, אלא במקביל לפתח לעצמך תחומי עניין אחרים. את משקיעה הרבה כוחות ומאמץ בשיפור המצב שלא בהכרח תלוי רק בך וזה מרוקן אותך. לכן תנסי להשקיע גם בתחומי עניין אחרים שיכולות לחזק אותך מהצד, למלא אותך, וזה "יפנה" לך כוחות להיות סבלנית כלפי התהליך של השינוי.


אני מאמינה שעם כל המאמץ והרצון הטוב שלך שלכולם יהיה נעים וטוב יותר בשבט, עם כח רצון גדול והתמדה של כולן אפשר יהיה לאט לאט לראות תוצאות. כיוון שהשינוי לא תלוי רק בך וגם זה תהליך שיכול לקחת זמן, תנסי בנתיים לא לעמוד עם "סטופר", לא להציב זמן מסוים שבו את רוצה שכבר יהיה טוב, כי זה לא עובד ככה. אין ברירה, אלא צריך הרבה סבלנות...


מדובר באתגר לא פשוט, אין ספק. לא קל להשתנות, אז קל וחומר לשנות קבוצה שלימה. תנסי ליהנות מהדרך, למלא את עצמך גם בדברים אחרים שישמחו אותך. אם את רואה שאחרי כל המאמצים שלך, עובר הזמן ואת לא רואה שינוי משמעותי, עם כל הקושי שבדבר, אין לך "ברירה" אלא לקבל את המצב כמו שהוא ולנסות לחשוב הלאה, מה הדבר הנכון לך, אם להישאר בכל זאת או לעזוב, להתייעץ עם המדריכה או עם חברה אחרת שלא קשורה לשבט ויחד להבין מה הכי נכון לעשות.


מחזקת אותך מאוד! מקווה מאוד שעזרתי ומוזמנת לפנות במידה ותצטרכי,
יעל
yaelianb@gmail.com