שאלה
שלום וערב טוב כבוד הרב!
לאחרונה אני שומע ורואה בחדשות על הדקירה במצעד הגאווה ובתור אחד שעבר לאחרונה לבית ספר צבאי חילוני מסיבות מסוימות, אני בטוח בכל מעודי שגם הם אנשים טובים וזו לא אשמתם שהם נולדו למציאות שונה משלנו.
אני גם מבין את עמדת הדוקר הרי זה נורא בעיינוו לראות את זה, כמו שהוא אומר "חירוף השם", הבעיה היא שנוצר כאן מבוי סתום!
הנושא הזה רגיש עבורי כי חוויתי דברים רבים בעיניין ועדיין נשארו רגשות.
האם אתה חושב שהוא פעל נכון? מה בנוגע לעתיד? איך להימנע ולטפל במקרים כאלו בעתיד?
אם לא תחזיר לי תשובה זה מוסבר לגמרי, תודה בכל אופן!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הרוצח עשה מעשה נורא מכל. איסור רצח הוא מהחמורים ביותר בתורה. יש להענישו בכל חומרת הדין ואין שום מקום למצוא שמץ הצדקה למעשהו.
יש למעשה הזה גם נזק נורא של חילול ד'. בגלל מעשים כאלה הדת נתפסת חשוכה ומסוכנת. זה מרחיק אנשים טובים מלהתעניין ולהתקרב לאמונה.
מצעד הגאווה גם הוא דבר פסול לחלוטין.
אמנם איננו כופים את התורה על אף אחד, אבל מי שהופך את חילול הקודש לדגל ולגאווה עושה מעשה חרפה.
כמו שיחליטו לעשות שוק אוכל במדרחוב בירושלים ביום כיפור...
המאבק נגד פעילות 'הגאווה' צריך להיות חוקי או ציבורי, בודאי לא מאבק אלים.