שאלה
שלום לרב שרלו
שמעתי היום את השיעור שלך בימי העיון בתנ"ך והוא היה משמעותי עבורי. לצערי לפני כחודש גילו אצל נכדתי בת השנה ותשעה חדשים סרטן ומשפחתנו אשר ב"ה הורעפה בטוב רב מהקב"ה עד היום נחשפת כרגע לסבל גדול של ילדה קטנה ושל הורים צעירים מאוד. בסוף השיעור הסברת שאיוב לא נהג כראוי כלפי יתומים ואלמנות והתייחס אליהם בחוסר רגש. לא הבנתי האם הכוונה היתה שהנתון שהנחנו לפיו איוב הינו צדיק התערער בגין מחדלו של איוב כלפי הזולת. לפי ההסבר הזה הסבל הגיע לו בשל כך שלא היה צדיק או צדיק דיו. להבנתי המשוואה של צדיק וטוב לו אינה קיימת שכן במקרים כגון מחלות אצל ילדים רכים ברור שהסבל אין מקורו בחטא. גם הרעיון שהילד אחראי למעשיו והסבל של ההורה כמעגל שני בשל כך שהילד משלם על חטאיו, אינו רלוונטי במצבים של סבל אצל ילדים רכים. אודה לך אם תעשה לי סדר במחשבה בנוגע לסוף השיעור ומסקנתו.
תודה
תשובה
שלום וברכה
כואב מאוד לקרוא את מה שעובר עליכם ועל משפחתכם. יהי רצון שתתברכו ברפואה שלמה.
אנסה לדייק:
ההצעה שהובאה בסוף השיעור היא אחד הפירושים המופלאים לדמותו של איוב, כפי שביאר הרב סולובייציק בספרו "קול דודי דופק". דמותו של איוב אפוא היא דמות מורכבת: מחד גיסא עשה הרבה מאוד דברי צדקה וחסד, ומאידך גיסא (טען הרב) כי ליבו לא היה עם בעלי המצוקה.
איך להעריך מציאות זו ? הרב לא נכנס לכך. הוא לא דן בשאלה האם איוב היה צדיק או לא, אלא בשאלה מה הייתה צריכה להיות תגובת איוב מול הייסורים, ולאן הוא הוכוון להוביל את הכאב. את הכאב עליו להוביל להאזנה קשובה לכאבו שלו ומתוך כך לסולידריות פנימית עם כל הכואבים.
אני לא יודע לפענח את מעשיו של הקב"ה. יש בי הזדהות רבה עם דבריך, הטוענים כי ייסוריהם של ילדים אינם יכולים להימדד במשוואה של "צדיק/רשע = אי-ייסורים/ייסורים", ומפת ההנכחה האלוקית בעולם היא מורכבת הרבה יותר ומסובכת הרבה יותר.
המסקנה היא אפוא שאין לנו מסקנה. שאנחנו מחפשים דרך כיצד לנהוג במציאות בה אין אנו מבינים את המשוואה האלוקית, ובעיקר מפנים את עיקר תשומת הלב שלנו לשאלה לאן זה יכול להוביל אותנו, ומה הכאב והייסורים מחוללים בתוכנו.
כל טוב ורפואה שלמה