תמיכה פומבית בעבריין על ידי רבנים

שלום וברכה

את המקרה הספציפי אני לא מכיר מספיק טוב. קראתי עליו באופן כללי, אולם אני מדגיש כי אינני משמש כשופט או אפילו כמביע עמדה על המקרה הספציפי, כי איני יודע הרבה עליו. אני גם לא מביע עמדה על דברי רבני השומרון, כי לא זו בלבד שלא ראיתי את מכתבם – אפשר שהם יודעים דברים שאני לא יודע.
ברמה העקרונית, הוא מעלה את שאלת ההתייחסות ל"לא לקחתי דבר לכיסי אלא פעלתי לטובת הציבור" כטיעון. אני סובר שהטיעון הזה אינו טיעון הגנה, ועל סכנות השחיתות כתבתי פעמים רבות. באתר של הישיבה יש מאמרים רבים על המאבק נגדה, ועל משקלו של מאבק זה בסדר היום התורני שלנו. ניסיתי גם להגדיר בקיצור נמרץ את השחיתות כאן:

ניסיון להגדיר ״שחיתות״ במגבלת 140 סימנים: שימוש במשאב או בכוח שהוענק לצורך מטרה אחת כדי לקדם באופן לא הוגן משהו אחר - בין אישי ובין ציבורי.

— יובל שרלו (@yuval021) June 1, 2015

. אני מקווה שאנחנו נראה בכך את אחד מהמהויות היותר עמוקות של הזהות האנושית והיהודית של מדינת ישראל, ונכרות ברית עם כל הנאבקים נגד שחיתות.
העולם הרבני צריך להתייצב בראש הנאבקים בשחיתות, ואם (ואדגיש שוב: "אם") אכן מדובר במנהיג ציבור שנהג בשחיתות – בד בבד עם התמיכה האישית והמשפחתית בו, צריך לפעול דווקא כדי שהמנהיגות המקומית והארצית תהיה נקיה. פעילות זו חייבת להתחיל דווקא מהמקום בו השחיתות היא "לטובתינו", שאם לא כן – כל מאבק בשחיתות של אחרים יהיה מניפולטיבי, ויהיה ניצול למטרות פוליטיות. הנושא אינו מתחיל בשאלת חילול השם, אלא בחובה של הנקיות ההנהגתית, אולם כדבריך יש בו חילול השם גדול מאוד, אם אכן ישנו מצב בו לא מתברר באופן מוחלט כי התורה ונושאיה נאבקים בשחיתות ולא תומכים בה.


כל טוב