שאלה
שלום הרב,
נודע לי לאחרונה מסרטון אחד שהרמב''ן אמר, שעל לאו אחד מדאורייתא עדיף לקבל 70 שנה של ייסוריי איוב מאשר מה שמצפה לנו בגיהנום, ושעל זה אמר הגאון מוילנא שהרמב''ן דיבר בלשון המעטה.. ושזה הרבה יותר גרוע.
אני מפחד כרגע פחד מוות! עד עכשיו הייתי רגיל לגישה שונה לגמרי של אידאלים, הרב קוק וכאלה, אז מה מעכשיו אני אעשה את המצוות מתוך פחד?? איפה הרגשת החיבור לדת אם אני עושה את זה מתוך פחד??
וגם ראיתי סרטון שמציג את מסכת גיהנום.. שמתארת כיצד הוא נראה..
איך אוכל לחיות עכשיו?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
העניין פשוט: הכל שייך לך ותלוי בך.
כדי להמחיש זאת נלך למציאות יותר פשוטה ומוכרת:
אתה וחבר בחנות. פתאום עולה רעיון - לגנוב בקבוק משקה...
החבר אומר: עזוב, יש כאן מצלמות, יתפסו אותנו, לא כדאי.
אתה אומר: מה פתאום לגנוב, זה לא שלנו, מה פתאום שניקח משהו של מישהו אחר - זה לא הוגן.
בסוף שניכם לא גונבים.
שניכם צודקים. אבל החבר שלך ברמה מוסרית הרבה יותר שפלה. עקרונית הוא מוכן לגנוב, הוא רק מפחד שיתפסו אותו.
אתה ברמה מוסרית נעלית, אתה לא גונב מפני שזה לא מוסרי.
כך במצוות: ודאי שראוי לקיים מצוות מתוך אהבה, מתוך הבנת הערך של המצוות.
אבל מי שעובר עבירה - ודאי ישלם על כך מחיר. כל עבירה גורמת נזק למי שעושה אותה.
הכל נכון. נשארת השאלה באיזו רמה דתית אתה פועל: קיום מצוות מתוך אהבה או מתוך הפחד מהעונש. זו החלטה שלך שמעידה על המדרגה האמונית שלך.