תביעה כן או לא

שאלה

שלום לכבוד הרב.

ברשותו, אני מבקש לקבל חוות דעתו ואלה הדברים בפירוט.

התאלמנתי לפני כשלוש שנים. כחצי שנה אחר כך פגשתי אשה איכותית גרושה פעם שנייה. היא בסוף שנות החמישים שלה ואני בתחילת שנות הששים שלי. למעלה משנתיים היינו בקשר שייעודו היה נישואין. מיד עם תחילת הקשר הודעתי שאני רואה נישואין כמטרת הקשר אלא שבעתיד הקרוב לא אהיה מוכן לכך עדיין. לשמחתי הדבר התקבל בהסכמה מוחלטת. מאחר ואני מקפיד להיות פתוח וישר, חזרתי מידי פעם, לאורך חצי השנה הראשונה, והזכרתי זאת. במיוחד כשהקשר התהדק ואהבה טובה וישרה התפתחה בינינו. היחסים בינינו היו מצוינים עם הערכה הדדית וחיים טובים. כל אחד בביתו.

לאחר כשנה הרגשתי שאני הולך ונהיה בשל לנישואין והתחלתי לדבר על כך. במבט לאחור, ככל שאני דיברתי על כך, התגובות שלה היו לא לעניין. משונה, אבל בזמנו לא נתתי לזה חשיבות. היה לי מוזר ולא ברור. מידי פעם העירה שיפה מאוד שאני בשל יותר אבל אנחנו לא מתקדמים. בהמשך זה חזר על עצמו שוב ושוב, 'אנחנו לא מתקדמים' בזמן שאני בהחלט מתקדם לעומק ההרגשה שלי.

האהבה ההדדית הייתה רבה והיא דיברה על כך שחשוב לעשות מאמצים לשמר אותה. אני התנהלתי בטבעיות והתחלתי לסבול מהתגובות הלא ברורות שלה. ככל שעשינו פעילויות מקרבות לקראת חיים משותפים, היא התלוננה שלא מתקדמים. כשבילינו שבתות יחד עם ילדינו, בסיומם אמרה שהיה מצוין אבל לא מתקדמים. יצאנו לחפשה משפחתית עם הילדים שלי שכולנו נהנינו בה, כשחזרנו התלוננה שלא מתקדמים. יותר ויותר עלה הקונפליקט שלה, הרצון העז להתחתן איתי מול פחדים שלה המבוססים, לטענתה, על מטעני ילדות וניסיון הנישואים הקודמים שלה. בעבר היא טופלה בנושא אבל הסתבר שהדברים לא נפתרו. המשכנו תוך חיכוכים מידי פעם אבל היה לנו ברור שאנחנו עושים הכל כדי להתקדם.

עבר עוד זמן עד שחזרתי ואמרתי שכך לא ניתן יהיה להמשיך מאחר וזה סותר את מהות ותכלית הקשר בנינו. היא לא הסכימה לוותר אבל לא עשתה הרבה לשנות. היא התקרבה והתרחקה שוב ושוב. לא יכולתי יותר. ביקשה שנלך לטיפול זוגי וכך עשינו. מטפלת ידועה ומצליחה. אני הייתי מחויב ועבדתי בטיפול והיא הייתה כמו צופה מהצד. המטפלת עימתה אותה עם הסתירה שבהתנהלותה אבל זה לא השפיע עליה. זה היה שנתיים מאז שהיינו יחד ובצורה מכובדת ומאוד כואבת נאלצתי להיפרד.

כשלושה חודשים אחרי כן נוצר קשר כשהיא אומרת שיש

תשובה