שאלה
שלום כבוד הרב!
אני מנהל תהליך גירושין בבית הדין הרבני כבר 9 חודשים. הדיון הבא הוא בעוד 7 חודשים - וזה כנראה לא הסוף.
בבתי הדין יש עומס ולכן כל התליך "נמרח" ומתארך מאוד מאוד. זאת אומרת שמרגע ההחלטה ההדדית של בני הזוג (במקרה שלי), יעברו קרוב לשנתיים עד להופעה / דיון עינייני על הגירושין.
אישתי בצורה גלוייה מודיעה לי כי לא תתן לי את האפשרות להתגרש (דרישות כספיות לא ניתנות לביצוע) והיא באותו הזמן מנהלת מספר מערכות יחסים עם גברים שונים במקביל, בצורה די גלויה.
הילדים, בהסכמה, במשמורת משותפת. זאת אומרת, אני אוהב אותם ומאוד רוצה אותם אצלי. וכשהם אצלי - אשתי נפגשת עם גברים אחרים.
עצם החיבור הרוחני לאישה פרוצה ברמה כזאת, אשרת עוברת על כל נורמות ההתנהגות המקובלות, מזעזעת אותי.
כל הנ"ל , לדעתי, הופך אותי ל"עגון". מה עלי לעשות (חוץ מהנושא המשפטי)? הבדידות שוחקת מאוד. בטבעי אני מאוד משתוקק לזוגיות וחוסר היכולת אפילו להכיר מישהי מכאיב לי בצורה פיזית...
האמונה, כמובן, היא הדבר היחיד שמחזיק אותי.
תשובה
שלום
אני מבין לליבך.
אכן כדברי ר"א בגיטין, מזבח מזיל דמעות על עצם הגירושין, ולפעמים גם על הדרך בה נעשה הדבר.
אם אשתך אינה נאמנה לך אזי אסור לחיות עימה, אפילו בתהליך הגירושין.
התארכות התיק שאתה מתאר אינה סבירה, ועל כן פנה במכתב לרב העיר ותבקש שיסייע בידך. תוכל לצרף את השאלה והתשובה הנוכחיים. אסור לבי"ד לגרום לאיסור מתמשך באופן כזה.
בדידותך מצערת וקשה, אשריך שאתה ירא שמים ואינך נופל לפתרונות אסורים לפני הגט. על כל יום אתה מקבל שכר, ולפום צערא אגרא.
את ילדיך תקיף באהבה וביראת שמים תמימה, לחזק את בריאותם הרוחנית והנפשית.
שומר ד´ כל אוהביו, בע"ה הפתרון יגיע. תתפלל על כך.
בהצלחה