שאלה
שלום כבוד הרב
קראתי את תשובתך שהתפרסמה באתר "חדרי חרדים" (לפי הקישור המשובש שמופיע שם, כנראה שתשובתך הופיעה במקור ב"מורשת").
בתשובה אתה כותב: "ההתנגדות לשרות בנות בצבא אינה נובעת מנקודות ההנחה שבמכתבך...ברם, ההתנגדות נובעת מאותה הבחנה ברורה וחדה בין גברים לנשים, המבוטאת לאורך התורה כולה...במסגרת זו ההלכה קובעת כי ''דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אישה לעשות מלחמה''".
לאור זאת, עולה שאלתי, מה לומר לבתי המתבגרת שהחליטה בכל ליבה על התגייסות לצבא ללא התנערות משמירת ההלכה ? הרי תשובתך אינה מותירה אפשרות לגיטימית להחלטתה, ואף מתעלמת, כנראה במכוון, מההקשר של תפקידים שונים או בנות שונות.
בברכה
תשובה
שלום וברכה
אשמח מאוד אם תקרא עם בתך את: http://www.ypt.co.il/show.asp?id=64102
שם נמצאת תפישתי, ושם תראה כי מה שכתבתי בשמי ("הרי תשובתך אינה מותירה אפשרות לגיטימית להחלטתה...") אינו מכוון למה שאני באמת חושב ופוסק.
ובד בבד תדגישו את מה שכתוב שם:
אם תחליטי ללכת לשרות צבאי נגד העמדה שנראית לי העמדה התורנית היותר קרובה, אזי יש הרבה דברים שצריך לעשות לקראת השרות הזה: להעדיף שרות רחוק מיחידות השדה וממחנות סגורים, להתכונן לקראתו, ללכת ללמוד במדרשה לפני השרות וכדו'. כמו בת ההולכת לשרות לאומי – גם את צריכה, ואולי יותר, להתכונן לאתגרים שהשרות הצבאי מציב בפנייך. אשמח לעזור לך כמידת יכולתי".
אני כל כך מאמין בדרך הזו. היא נראית לי מחזקת ולא מחלישה; מכוונת יותר לאמת התורה ולא משתמשת בנימוקים שאינם תקפים בעוצמה שמביאים אותה; מקרבת ולא מרחיקה, ובסופו של דבר מביאה להרבה יותר ברכה.
האם יש בכך תשובה לשאלתך ?
כל טוב ויום עצמאות שמח