רלוונטיות האמונה

שלום וברכה

מטבע הדברים, שאלות כה חשובות כמו אלה ששאלת מחייבות דיון נרחב, מנקודות ההנחה העמוקות, ועד למסקנות ולעולה מתוך הדברים. אולם אתר זה אינו מתאים דיו לדיון זה, ועל כן – כפי שבקשת – אעסוק בעיקר בפתיחת צהר לדיון, ואם תרצה להרחיב – אשמח לעשות זאת.

א. כאשר אנו שואלים על רלוונטיות של איסור מסוים צריך לבחון בראש ובראשונה האם ההנחות שלנו לגביו עומדות במבחן הנכונות. הסיבה לאיסור נישואין בין יהודי לגוי אינה נובעת מסכנת בלבול אצל האדם או אצל ילדיו. האיסור נובע מכיוון אחר לחלוטין – התורה מצווה עלינו לשמור על הייחוד הלאומי שלנו, ולהינשא רק בתוך הלאום שלנו, כחלק משמירת הברית בינינו ובין ריבונו של עולם. הברית היא להמשיך את מסעו של אברהם אבינו על ידי זרעו וצאצאיו, וכמובן מי שהצטרף למסע הגדול הזה על ידי גיור. לפיכך, הנישואין האלה אסורים ללא קשר לבלבול. לא זו בלבד, אלא שלעתים אדם נקרא לוותר על אהבתו הפרטית ועל הקשר שהוא רוצה ליצור עם בחורה מסוימת, בשל נאמנותו לברית הלאומית והאמונית עם ריבונו של עולם.
ב. הדברים נכונים גם ביחס לשאלת השאיפות. יש הרבה גויים טובים מאוד, ובכל זאת אסור להינשא להם, בשל העובדה שהם לא חלק מהברית הלאומית שלנו עם הקב"ה.
ג. שאלת הבלבול מחייבת כמובן התמודדות אחרת לחלוטין. אתה צודק כי בעולם בו אנו חיים ובגישות הפוסט מודרניות השונות הולכת ונוצרת מבוכה גדולה, ויש צורך לחפש את הדרך כיצד לנווט בתוך המבוכה הזו.
ד. אינני יודע לומר מהו הדבר החשוב ביותר בחיים שלנו. בכלל, אני מתקשה לחיות בחיים של היררכיה, כאילו יש דבר מה הכי חשוב, ויש דברים חשובים פחות, המדורגים בצורה זו או אחרת. אני חושב בצורה יותר הוליסטית: יש הרבה דברים חשובים בחיים שלנו – בריאות, שמחה, אמונה, עשיית חסד, קדושה וטהרה, וכדו' – והם מחוברים ברשת, וכולם אהובים וכולם חשובים. לעתים צריך לבחור באופן ממוקד מה הדבר הנכון לעשות עתה, ואז אין ברירה ודבר אחד נדחה בהקשר זה מפני דבר אחר. אולם זו לא קביעה מתמדת, כי אם מערכת של הקשרים ומפגשים בין ערכים שונים, ואז באות בחירות אחרות ומשקמות את הפגיעה בדבר זה או אחר. דוגמה לדבר קשורה בנושא הקודם. איני חושב שנכון לענות על השאלה מהו הדבר החשוב ביותר – אהבת האיש לאישה או השיוך הלאומי. שניהם חשובים, וצריך לחתור לממש את שניהם. לעתים אין ברירה וצריך לבחור בברית הלאומית על פני האהבה, אולם הבחירה הזו אינה דוחה את האהבה ואת חשיבותה ממקומה, והחיפוש בהמשך הוא אחר אהבה גדול בתוך הברית שלנו עם ריבונו של עולם.
ה. על כן, בוודאי שניתן להיות שמח גם בלי חיי האמונה. האמונה לא נועדה לשרת את השמחה, אם כי היא כמובן לא מנוגדת לה, ולמעלה מכך – היא מתברכת ממנה. ברם, במקום לעסוק בדירוגים – מדוע לא לומר בפשטות כי אנו מבקשים גם חיי שמחה וגם חיי אמונה, ושניהם אינם משרתים האחד את השני, ואף על פי כן – המפגש ביניהם הוא מפגש מופלא: אמונה שמחה, או שמחה אמונית.
ו. אינני חושב שאתה צריך להאמין "שכל המצוות והחוקים שאנחנו מצווים כיום, אכן הגיעו משמו של הקב"ה". ריבונו של עולם הופיע עלינו בהר סיני ונתן לנו את מצוותיו. האמונה שלנו היא שהתורה שבכתב היא הדבר שהגיע משמו של ריבונו של עולם, ואין לכך קשר לשאלת תקפות ההוכחה של רבי יהודה הלוי. לא זו בלבד, אלא שאנו מאמינים כי הוא ציווה אותנו ללמוד את תורתו, לעשות משמרת למשמרתו, להתמודד עם שאלות חדשות, ליזום פרשנות יוצרת לדברי התורה ועוד ועוד. יכול להיות שלא תמיד אנו מכוונים לרצונו ה"מקורי" של הקב"ה, ויכול להיות שכריזמה מסוימת יצרה הלכה מסוימת. אולם, זו משמעותה של התורה שבעל פה.
ז. יש לנו שיקולים מורכבים בסוגיות הקשורות לשינוי ההלכה, בעיקר בתחומי דרבנן שאינם רלוונטיים יותר. הנושא העומד על הפרק אינו הרלוונטיות לבדה, אלא שני נושאים המשיקים לה. נושא אחד, שעלה יותר מפעם אחת במכתב הזה, הוא ההנחה כי אנו יודעים מפני מה נגזרה גזירת דין הדרבנן, ולא זו בלבד אלא שאנו יודעים לומר שהדבר אינו רלוונטי עוד. נושא שני הוא החשש המתמיד שלנו מפני המדרון החלקלק, בו מתחילים להתדרדר מעשה שמכריעים כי אנו נכנסים לתהליכים של שינוי ההלכה. על כן, אנחנו נמנעים מלשנות את ההלכה גם במקומות שאנו מכירים שאפשר שהמשכה הוא חסר רלוונטיות, גם בשל הספק שאנו לומדים נכון, וגם בשל הרצון שלנו להימנע מהתמוטטות המסורת וההלכה.
ח. היחס שלנו לקורבנות כיום דומה לאדם שלא ידע את שפת האהבה, ורואה אנשים אחרים מתנשקים או נפגש עם תחום יחסי האישות. זה נראה בעיניו כמעשה מטומטם ובלתי מובן לחלוטין. ברם, כשהוא יודע את שפת האהבה – הוא משתוקק לזה. אכן, נכון הוא שלרובנו אין כל משיכה לנושא הקורבנות, והוא זר לנו, ואנחנו רחוקים ממנו. אולם אני מאמין כי ביום בו תשוב שכינה לשרות בתוכנו, ואנו נתפוצץ מגעגועים כלפיה – לא נוכל לעצור את עצמנו מלהקריב קורבנות ומלהשתוקק להם.


כל טוב