שאלה
לרב אפרתי שלום,
אמנם אינני מורה למקרא אלא למדעים, אולם סיפרו בחדר המורים היום בשמך שאתר האינטרנט של התכנית הלימודית "929" הוא איסור דאוריתא, לא פחות.
אינני מבין מדוע אי אפשר ללמוד וללמד משם את כל הדעות השונות, חלקן אומנם כפרניות אבל למה לא לאפשר בחירה חופשית לתלמיד בגיל העשרה, וללמד מגוון דעות גם של הוגים כופרים או הדעה של הנצרות. התמונות שיש או התיאורים על עירום ויחסי מין מפורטים גם איתם צריך להתמודד, בראיה שלי את היהדות.
אשמח לשמוע מדוע לדעת כבודו הדבר כך.
יריב
תשובה
שלום
האם אתה הולך לחוף מעורב על מנת להתמודד? התורה קבעה לנו גדרים, ואנו שמחים להיות כפופים לה ולאחוז בתורה שהיא עץ החיים שלנו. יש בחירה חופשית בתוך גדרי ההיתר, ואסור להכנס למקום שיש בו דברי מינות או עריות ולהתחכם יותר מהדרכת התוה"ק.
להלן כמה דברים שעניתי למורה לתנ"ך. והאמת תורה דרכה להולכים בתמים.
שלום
בגלישה לאתר שהזכרת או לחומרים נוספים דומים מבית היוצר הזה, על מנת לדון בדברי הכפירה שם ולפלפל בהם עם תלמידיך, אתה עובר על איסור מדאוריתא, שנאמר 'לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם'.
וכבר באר רבינו הרמב"ם בלשון הזהב שלו- "ולא עבודה זרה בלבד הוא שאסור להפנות אחריה במחשבה, אלא כל מחשבה שהוא גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבנו ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב, מפני שדעתו של אדם קצרה ולא כל הדעות יכולין להשיג האמת על בוריו, ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו.
כיצד? פעמים יתור אחר עבודה זרה, ופעמים יחשוב ביחוד הבורא שמא הוא שמא אינו, מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור, ופעמים בנבואה שמא היא אמת שמא היא אינה, ופעמים בתורה שמא היא מן השמים שמא אינה, ואינו יודע המדות שידין בהן עד שידע האמת על בוריו ונמצא יוצא לידי מינות, ועל ענין זה הזהירה תורה ונאמר בה 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים', כלומר לא ימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת האמת, כך אמרו חכמים אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זו זנות".
וכן כתב מרן בשו"ע בהלכות שבת, שבדברי חשק יש איסור גמור לקרוא, שמגרה בו היצר, ויש בזה גם ליצנות, וכפירה.
והרי הדברים ברורים כשמש בצהרים לכל בר דעת- לו היה נכנס נחש לחדר השינה של ילדיך האם היית מנסה ללטף אותו או להניס אותו החוצה? ביתנו הנשמתי, בתי הספר, הם מקום של טהרה ותום, יושר וקדושה. אסור להכניס לשם נחשים אלא להניס אותם.
אמנם בגיל מבוגר יותר יש חשיבות ללמוד לעומק כולל שאלות, כפי שעשו גדולינו הראשונים, בהבנת המקראות בענווה ובישרות. אך לא בגישה בוטה ושחצנית, ולא בתרבות המערבית של עריות ואלימות שטחית.
על כן, מכיוון שמדובר באיסור דאורייתא ללמד תכני כפירה וגסות, עליך לסרב לדון בכיתה בתכנית הנוראית הזו, ואם אין ברירה עדיף אפילו להתפטר מבית הספר ולא ללמד בזה, שחייב אדם להפסיד כל ממונו ולא יעבור על לאו, כמבואר ברמ"א (או"ח תרנו, כהראב"ד).
מורה כמוך לתנ"ך צריך להיות סמל ליראת שמים, מלא באהבת השם ותורתו, וממילא הגישה הזו לתורה היא אשר תגרום לתלמידים להתקרב אליה ואליך ביתר שאת. כמובן עם כלים דידקטיים כשרים, כפי הנצרך.
אוי לנו שכך עלתה בימינו, שאנשים עם כיפה בנו תכנית של כפירה בנותן התוה"ק, מלאה בעריות ובזלזול בקדושת צור מחצבתנו אימותנו ואבותינו הקדושים שבתנ"ך. ראוי היה לקבוע על כך יום תענית, ואולי עוד חזון למועד לעשות כן.
חזק ואמץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם