שאלה
שלום כבוד הרב,
לפני שנה נולדה בתי הבכורה ונתנו לה את השם ....
לפני שהיא נולדה התלבטנו רבות כיצד לקרוא לה ולא מצאנו אף שם ששנינו רצינו בו והתחברנו אליו. כשעלה השם ....שנינו התלהבנו ממנו ואיכשהו נדבקנו בו והוא נשאר כשם שמקובל על שנינו עד הכרזת השם. מצד אחד שם מיוחד (לבת) , ומביע רעיון שהתחברנו אליו – .....
עוד לפני שנתנו את השם לא הרגשתי שלם עם השם וקיננה בי כל הזמן ההרגשה שהשם הזה לא מתאים. בשבת אחרי הלידה כשעליתי לתורה והכריזו על השם הרגשתי כל כך רע עם עצמי שהייתי ממש צריך לכפות על עצמי לזרום עם המעמד. במשך השנה האחרונה ניסיתי לשכנע את עצמי כל הזמן שאני עוד אתרגל לשם, ניסיתי להתחבר לצליל שלו אך זה לא קרה. עדין כשאשתי או אנשים אחרים קוראים לתינוקת החמודה שלנו '.....' משהו בי נחמץ ואני חש עשיתי טעות איומה. ברור לי שאבא לא צריך להרגיש כך כשקוראים לבתו...
אני לא יודע האם הבעיה היא אצלי ובחוסר היכולת שלי להתרגל לדברים ולזרום איתם לפעמים, או שהעבודה שאחרי שנה אני עדין חש כך כלפי השם מעידה שהבחירה הזו הייתה פשוט טעות. אולי עוד לא מאוחר וכדאי להחליף לה את השם כשהיא בסך הכל בת שנה?
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה
ראשית, הרבה שמחה על לידת הבת. אף שעברה שנה – השמחה גוברת. לא מתמעטת.
לגבי שאלתך: נראה לי כי אני לא הכתובת הראויה לשאלה מעין זו, כי אני לא מבין את המצוקה, ולא מבין טוב מספיק מה משמעות הביטוי "להתחבר לשם". יש כמובן משמעות מסוימת לשמו של אדם, אולם אין לייחס לזה חשיבות של ממש. מה שקובע את היחס ביניכם הוא מה שאתם מעניקים לה ביחסים ביניכם וביחסים איתה, למן השורש הבסיסי של אהבה והענקה וחסד ונדיבות, ועד החינוך והעיצוב וההקשבה והאמירה. כל אלה הם הקובעים את דמותה, ועוד יותר – את היחס שבינכם ובינה. השם שלה הוא משני בעניין זה. בכל מקרה, זו לא טעות איומה...
מה אני מציע לעשות ? אם הדבר אפשרי לכם – עזבו את שינוי השם, והשקיעו במקומות הנכונים. ואם לא – אז אפשר להחליף את השם.
כל טוב והרבה שמחה