מוסר ואלימות - המשך

שלום וברכה

אני מודה על השאלות, כיוון שהן מאפשרות לדייק יותר ויותר, ולכוון את דבריי:

א. לא כתבתי שהמלחמה הפנימית הייתה רק כדי להחליף שלטון. כתבתי כי בעידן שאפילו החלפת שלטון נעשית על ידי שפיכות דמים – כפי שהיה בתקופת התנ"ך – גם מלחמות האמונה נעשות על ידי שפיכות דמים. השאלה העומדת בפנינו היא האם דרכי המלחמה האלה תקפות בעידן שבו העולם המתוקן אינו מחליף שלטון בשפיכות דמים (אני מדגיש שהעולם המתוקן, ולא הסביבה הקרובה אלינו) – הן לגבי החלפת שלטון והן לגבי נושאים אמוניים.
ב. כדי לענות על השאלה ביחס לחמאס צריך להכיר את המציאות טוב מספיק, ואני לא מכיר אותה טוב מספיק. ברם, אני מתרשם שהוא לא נלחם רק על חרות, כי אם על השמדת מדינת ישראל, ולזה אני נחשף בכל מידע שמגיע מהחמאס, בכל צורה ובכל דרך. כיוון שכך, אני מתרשם שמדובר ברשע נורא ולא בלוחמי חרות.
ג. כמעט בכל תחום יש גרעין אובייקטיבי ומרחב סובייקטיבי. בכוונה בתפילה, בצניעות, בהגדרת עובדין דחול בשבת, או בכל נושא. גם לגבי מוסר, יש בו גרעין אובייקטיבי נצחי שאינו משתנה, כגון "האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף" או "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה", ויש בו מעטפת משתנה, שהיא נוגעת בעיקר לדרכים למימוש הרעיון המוסרי ולא למהות המוסר עצמו.


האם הדברים מכוונים עתה יותר ?

כל טוב ושנה טובה