שאלה
שלום כבוד הרב ,
כל שישי בערב שאני חוזרת מבית הכנסת מעסיקה אותי מחשבה .
אני מתפללת במניין קרליבך בעירי ומשפחתי בבית כנסת אחר . חשוב לציין שאני מתפללת בבית כנסת אחר רק בגלל שאני אוהבת את סגנון התפילה שם , את קבלת השבת , זה מדהים וממלא אותי כל שבת מחדש . והבעייה היא שבבית כנסת של משפחתי מסיימים מוקדם יותר (יש פחות שרים שם ) ויוצא שאני מגיעה הרבה זמן אחריהם . הם מחכים כמה דק ומתחילים קידוש ..
מה שקורה שאני מפסידה את שמיעת הקידוש ומגיעה מספר דקות לאחריו ..
מצד אחד אני לא רוצה לוותר על התפילה שם או לקצר אותה מצד שני לשמוע קידוש זה נורא נורא חשוב . וגם אין בי שום רצון לעכב אותם שיחכו לי עד שאחזור כי זה לוקח זמן רב .
אני באמת לא יודעת מה לעשות , אשמח לשמוע עצות.
תודה רבה ,ה' עמך!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הפתרון הפשוט ביותר הוא פתרון טכני: לעשות קידוש לעצמך כאשר את מגיעה. אין שום צורך לעכב את האחרים. הם יבאו מבית הכנסת ומיד יקדשו ויאכלו.
כאשר את מגיעה מאוחר יותר, את לוקחת גביע של קידוש ומקדשת, אח"כ נוטלת ידיים ומברכת על שתי חלות (או לחמניות \ פיתות... את צריכה לבצוע רק אחת).
אם את רוצה את יכולה לפני הקידוש שלך לומר בלחש (שלא להפריע לאחרים) את הפיוט 'שלום עליכם' ופרק 'אשת חיל'.
זה פתרון טכני פשוט.
אבל את חייבת לבדוק בכנות מלאה (וזה לא קל!!!) אם אין 'מטענים' רגשיים מאחורי ההתנהגות שלך = איזו אמירה מוסווית כלפי ההורים:
אני יותר דוסית מכם...
אני לא חייבת ללכת בדרך שלכם וכד'
את צריכה להיות רגישה לשאלה: האם ההתנהגות שלך לא פוגעת בהורים שלך ובשאר בני המשפחה ולא מקלקלת לכולם את אוירת השבת!
אם הם נפגעים אז ההתמלאות שלך בניחוח שבת היא על חשבון התרוקנות של שאר המשפחה - - -
אם כך הדבר צריך למצוא פתרון מהותי ולא טכני.
אפשר לשוחח ביניכם על כך ולהגיע להסכמה שכולם מקבלים זאת בהבנה.
לחילופין למצוא הסדר ביניים: רק פעם בחודש את תתפללי קרליבך?
אני מאחל לכולכם - שבת שלום ושלווה והשקט ובטח.