שאלה
שלום...
מהו תכלית חייו של האדם? זה כעיקרון לעשות מצוות,לעשות את שליחותך והכל הכנה לעולם הבא. אז אם כל החיים שלנו זה רק בשביל עולם הבא אז למה מועדדים לאריכות ימים? למה שלא נגיע כמה שיותר מהר לעולם הבא? גם ככל שאדם יותר צעיר יש לו פחות עברות.. לא?... אולי יש לי בעיה בהשקפה שלי אז הייתי שמחה לעזרה... אבל זה לא מובן לי כ"כ כי אם זה כך אמור להיות אז המוות לא היה כ"כ מפחיד ומשמעותי... מקווה שהבנת את השאלה ותודה רבה!!!!!!!!
תשובה
שלום וברכה
אני מסכים עם ההנחה בשאלה שאם תכלית האדם היא הכנה לעולם הבא – היינו צריכים לשאוף להתקרב לעולם הבא יותר ויותר. אין רעיון של חיפוש המוות בתורה, וממילא עולה השאלה שהעלית.
כדי ליישב את הסתירה הזו – צריך לבחון האם ההנחות שבשאלה הן הנחות נכונות. שימי לב שבתורה עצמה כלל לא מוזכר עולם הבא. העולם לא מתארת את המטרה כזכייה בעולם הבא, אלא כעיצוב העולם הזה בנוכחות אלוקית ובהשראת השכינה. תשומת הלב שלנו צריכה להינתן למפגש עם הקב"ה בעולם הזה – ולא לעולם הבא; לפיכך, אנחנו אוהבים את החיים, פועלים בתוכם, ולא מבקשים את המוות כי אם את החיים.
וכשיגיע העולם הבא – הוא יגיע.
זהו הכיוון הרוחני שנמצא בספרו של רבי יהודה הלוי, ספר הכוזרי, ואני מאוד מזדהה עימה.
כל טוב
שיעור מצולם על הנושא הזה נמצא ב:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4515713,00.html