תחושת תלות בייעוץ של אחרים

שואלת יקרה.

בשאלתך תיארת מצב של קושי להתנתק מייעוץ שניתן לך על ידי מורה שאת מעריכה. עם זאת, לצד הקושי, את מביעה רצון להרגיש עצמאית יותר. אני רוצה מאוד לחזק אותך בנקודה זו. עצם הרצון והמודעות חשובים מאוד, והם כבר צעד גדול וחלק בהתמודדות. החשיבה שלך והיוזמה שהביאו אותך לשאול ולברר, הם אלה ש"רומזים" שאת כנראה לא תלותית חסרת תקנה. אמנם, את – כמו רבים אחרים – מתמודדת עם הרצון והצורך "להתנתק" מתמיכה מסוימת שממנה נהנית עד היום.


בהקשר זה, תוכלי לנסות לברר לעצמך את נושא ה"תלותיות": האם עצם העובדה שאני חושבת שאני תלותית אכן הופכת אותי לתלותית? האם העובדה שיש לי תלות במישהו או במשהו הופכת אותי ל"אדם תלותי"? אחד הצרכים הבסיסיים של האדם הוא בשייכות ובקשר עם סביבתו. כולנו זקוקים לתמיכה ולהקשבה, לקשר אישי וקרוב. קשר זה הוא דינאמי ומשתנה, ולא תמיד נשאר קבוע ויציב. זוהי דרך העולם והיא טבעית ורצויה ("אין אדם מתיר עצמו מבית האסורים", "דאגה בלב איש- ישיחנה"). ואכן, לא כל אחד מאיתנו זוכה שמישהו באמת יושב ומדבר איתו ומקשיב לו בתשומת לב. זה באמת נשמע כיף ומספק! החוכמה היא למצוא אנשים כאלו שנוכל לפנות אליהם במידת הצורך בכל שלב בו אנו נמצאים בחיינו: במשפחה, בלימודים, בעבודה... בכל פרק זמן, נפתחות אפשרויות חדשות לקשרים חדשים, חברים מתחלפים, אנשים באים ונעלמים, ובכל פעם נצטרך להסתגל ולבחור את האנשים שנרצה להתייעץ איתם.


[הפרדה בין העצה לנותן העצה]
לקראת סיום הלימודים ושינוי הסביבה שלך (מלימודים באולפנא ללימודים במדרשה או להתנדבות בשירות הלאומי), תוכלי לנסות לברר לעצמך: אילו מרכיבים בייעוץ שנתן המורה גרם לך לרצות להמשיך להתייעץ אתו? מה קיבלת מהייעוץ? חלק מהנקודות ציינת בשאלתך, ויתכן כי ישנן נוספות, כגון אופני חשיבה, דרכי התמודדות שהתחברת אליהן, תובנות שהתחדשו לך כתוצאה מהשיחות איתו, וכיו"ב.
הבירור הזה יכול להציג בפנייך תמונה ברורה על ה"נכסים" שאיתם את יוצאת מהייעוץ הזה. הנקודות, הכלים, התובנות שקיבלת במהלך ההתייעצות הן כבר חלק ממך, הן שלך, ללא קשר לאדם הנותן אותן. מה שקיבלת משיחות אלו לא אבד, אלא ממשיך איתך הלאה לכל אשר תפני (כדאי שתכתבי את הדברים על דף, כך תוכלי לחזור לדברים בכל זמן בו תרגישי צורך בכך). כמו כן, באמצעות הבירור תוכלי למקד לעצמך מהם הדברים החשובים עבורך ועוזרים לך בזמן שאת זקוקה לתמיכה ועצה (כמו כל אדם, שלעיתים תומך ולעיתים נתמך), וכך תוכלי לכוון את עצמך לבדיקת מקורות תמיכה גם בסביבה החדשה והפחות מוכרת. "הרבה שליחים למקום", והקב"ה מזמן אותם בהתאם לעיתוי הנדרש. עם זאת, גם אנו צריכים לעשות השתדלות, להתפלל לסייעתא דשמיא ולנסות לפקוח עיניים ולאתר אותם בסביבתנו הקרובה או הרחוקה.


[לדבר ולהקשיב, להיתמך – וגם לתמוך באחרים]
נקודה נוספת שיכולה אולי לסייע לך בתהליך החשוב והחיובי שאת עוברת כעת הוא לקיחת האחריות לא רק על עצמך באופן אישי אלא גם על סביבתך. דווקא כעת, במעבר בין היותך תלמידה לבין היותך אדם בוגר שיוצא לדרך חדשה ואינטנסיבית של התנסות ואחריות, יתכן ו"ללכת עם עצמי" הוא גם לקחת את כל הדברים הנ"ל שכבר מצויים בתוכך (כמו גם "נכסים" רבים נוספים שקיבלת לאורך השנים ובנו את אישיותך), ולהרחיב את המקום של מתן הקשבה, תמיכה ועצה לאחרים. ההענקה שבהקשבה, בכוחה למלא ולתת תחושה של סיפוק, ויתכן כי תוסיף לתחושת השלווה הפנימית שלך בשנה הבאה ולביטחון שלך ללכת עם עצמך ולהאמין בכוחותייך.


[לסיכום], המצב שאת מתארת בשאלתך נראה כמעט מתבקש לנוכח השינויים שמצפים לך בתקופה הקרובה, והערנות שלך לקושי שאת חווה, כמו גם הרצון למצוא דרכי התמודדות, בהחלט מעודדים ומרשימים. בירור הנקודות שקיבלת בייעוץ עם המורה (והמודעות שהן שלך, כחלק בלתי נפרד ממך), לצד נתינה ויצירת מוקדי תמיכה אפשריים (כדוגמת: חברות, משפחה, בנות שתהיי איתן שנה הבאה, מדריכות, וכו´) יכולים לסייע לך "ללכת עם עצמך" ולהרגיש פחות תלויה באחרים סביבך. ברגעים של קושי תוכלי לקרוא את הנקודות שרשמת לעצמך, וכן להיות תומכת ונתמכת במעגלים בהם את תבחרי. ועדיין, כדאי לזכור שכל אחד, בכל מצב ובכל גיל, זקוק באופן טבעי למעט סיוע, תמיכה, הקשבה והבנה מחברים, בני משפחה או דמויות משמעותיות אחרות. ככל שנבחר טוב יותר את הדמויות הללו, יהיה לנו קל יותר להתמודד עם אתגרים העומדים בפנינו.
אני מחזקת אותך בדרכך ומאחלת לך המון הצלחה!
באם ישנן שאלות נוספות- את מוזמנת מאוד לפנות אלי למייל.

בהצלחה רבה!!!

אלישבע.

Ekolman1@gmail.com