קריאת נשים בתורה - די דחוף

ב"ה


שלומות,


תשובתי לשאלתך הנה להלכה אך לא למעשה.
ביחס לעצם ההיתר של נשים לעלות לתורה הלכה מפורשת היא שנשים עולות למנין שבעה אך לא יעשו כן מפני כבוד הציבור.(שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רפב').הלכה זו מבוססת על האמור במסכת מגילה כג' ע"א וכדאי לעיין בפירוש רבינו מנוחצ אומנם, יש מקום לברר מה המניעה בכבוד הציבור שמונעת מהאישה לעלות לתורה ונראה שהשינוי במעמדן של נשים המביאן לתפקידים כגון רופאות מהנדסות ומשפטניות מעלה קושיה גדולה ביחס להבנת המוסג "כבוד הציבור" בשעה שאנו עוסקים בנשים של ימינו.
ברור, שבאותם ימים העולה לתורה הוא גם הקורא ומאן שאין מניעה שאדה תקרא בתורה.
ב. אלא, שמנהגם היה שהקורא הראשון מברך את הברכה הראשונה והקורא השביעי את האחרונה. ולפיכך לא נצרכו העולים באמצע לומר ברכת "ברכו את" שהיא ברכה שמצריכה מנין ולכן רק המצטרף למנין יוכל לאומרה. מכאן - שנשים לא יכולות לברת את ברכת "ברכו" אבל יכולות לעלות לתורה ולקרוא בה.

ג. ראיתי מי שכתב שיש לחשוש בקריאת התורה לענין קול באישה בשל המנגינה אך מפשט השו"ע לא ראיתי שחושש לכך.

ד. אולם, מנהג בישראל דין הוא ובדורות האחרונים לא נהגו כן. ואין ספק שהתנועה הרפורמית ודומותיה מאיימות על ההגמוניה של ההלכה ומנסות לקעקע את משמעותה ומרכזיותה של ההלכה. ולכן, כל שינוי צריך להבחן בעין דקדקנית של פוסקי הלכה מובהקים בעלי בקיאות בהלכה כמו גם בעלי תפיסה רוחני תוחברתית רחבה.


בברכה,


שי