מדוע אסורה כתיבה בשבת?

שלום
בשבת אנו שובתים ממלאכה וכתיבה היא מלאכה
ולהלן הרחבה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א. בברכה אייל משה

א - כתיבה ומחיקה
מלאכת כתיבה היא מלאכה המביעה רעיון באופן מדויק כדי שיתקיים זמן רב, בין על ידי אותיות ובין על ידי מספרים. במשכן היו כותבים אותיות על הקרשים, כדי שידעו תמיד איזה קרש צריך להעמיד בצד צפון ואיזה בצד דרום, איזה ראשון בצד צפון ואיזה שני וכן בכל הצדדים. ופעמים שטעו בדבר, ונצרכו למחוק את האותיות ולכתוב תחתיהן אותיות אחרות, וזוהי מלאכת מוחק, היינו מוחק על מנת לכתוב אותיות אחרות (שבת קג, א, רש"י עג, א).
[לכאורה נראה שמלאכת הכתיבה היא מלאכה קלה שאין בה ממש, ולא היה צריך להכלילה במלאכות החמורות האסורות בשבת. אולם באמת מלאכת הכתיבה היא התשתית לפועלו של האדם. כמה שיהיה חכם ובעל זיכרון, לא יוכל לזכור בדייקנות היכן צריך להניח כל קרש במשכן. וכך בכל הדברים המורכבים, אם לא יכתוב אותם, לא יזכרם בדייקנות ויאבד את היכולת לשחזר את ההישגים שכבר הגיע אליהם. על ידי הכתיבה האדם מסוגל לצבור ידע שעל גביו יוכל להמשיך לשכלל את חייו.] וכדי שהמידע יהיה מדויק, צריך לפעמים למחוק אותיות מוטעות כדי לכתוב במקומן את האותיות הנכונות. וגם כשיש בניר כתם, המוחק אותו כדי לכתוב שם אותיות, עובר על מלאכת מוחק, שבמחיקתו הכשיר את המקום לכתיבה (שו"ע שמ, ג).
ופעמים שעצם המחיקה, גם שלא לשם כתיבה, נחשבת מלאכה, כגון שכתב בספר תורה אות מיותרת, ורק לאחר שימחקו אותה יהיה הספר כשר (שבת קד, ב, באו"ה שמ, ג, 'המוחק').
גם כתיבה על ידי חותמת נחשבת כתיבה, ואין בזה הבדל אם אוחזים את החותמת ביד ימין או שמאל, שכן בשתי הידיים נוח לחתום. וכן הפעלת מכונת הדפסה, או מכונה המעתיקה מסמכים, או שליחת פקס, אסורה מהתורה, כיוון שעל ידי הפעולות הללו נכתבות אותיות או צורות בעלות משמעות (ע' מ"א או"ח לב, נז; ט"ז יו"ד רעא, ח; אג"מ או"ח ח"ד מ, י).
וכן אסור להקליד אותיות במחשב, וכן אסור לשומרן בזיכרון, וכן אסור לצלם תמונות או להקליט קולות, שבכל זה יש משום איסור כותב. אך כיוון שפעולות אלה אינן יוצרות אותיות או צורות יציבות, לדעת רבים האיסור מדברי חכמים