שאל את הרב

מתייגי השבוע
שאל את הרב שאל שאלה

נוסח סדר טו בשבט - מקוצר

תוכן השאלה:
באיזה נוסח לעשות סדר ט"ו בשבט. ואיך משיגים נוסח זה.

האם לשתות ארבע כוסות יין אדום, לבן, מעורב וכד´ - כי שמעתי שיש על זה פיקפוקים.

תוכן התשובה:
בס"ד


- יש הרבה נוסחים וכל נוסח טוב. אני מצרף לך "תיקון לטו בשבט" בנוסח מקוצר שהיה באמתחתי.

- מנהג ארבע הכוסות אינו מתלמידי האר"י ז"ל ונוסף על ידי אחרים, איננו נוהגים בו, כי כל מנהג בקבלה שאינו מהאר"י ז"ל אין אנו יודעים אם הוא טוב או לא ולא נוהגים משהו בקבלה מספק.


{*************

תיקון ט"ו בשבט

*************
}

הקדמה קצרה


** "כי האדם עץ השדה" \דברים כ יט\ טלכן ציווה ה´ לא לעקור עצים אפילו בעת מלחמה. "רק עץ אשר ידעת כי לא עץ מאכל הוא - אותו תשחית וכרת".

** טעם ההלכה הוא שלכל עץ יש חיים. לכל עשב ועשב "יש מלאך שעומד עליו ברקיע ואומר לו: גדל!" \בראשית רבא פרשה י\.

** חכמינו אמרו שהכורת עץ מאכל שלא לצורך מסכן ח"ו את חייו. ומכיון שיתירה מידה טובה על מידת פורענות - הנוטע עץ מאכל מוסיף חיים בעולם ומוסיף חיים לעצמו.

** וצריך כל אדם להתפלל על תנובת השדה ועל פירות הארץ כי בהם תלוים חייו וחיי כל בני אדם, ובהם תלוים חיי כל חי.

** עם ישראל קשור לפירות הארץ בקשר פנימי הדוק.
בשעה שגלו ישראל מעל אדמתם - גלתה השכינה ו"מעוף השמים ועד בהמה - נדדו הלכו" \ירמיהו ט\. וגם הארץ היתה שממה ולא עלה בה כל עשב "כמהפכת סדום ועמורה אדמה וצבוים". ובשעה שחזרנו לארץ - חזרה ארץ ישראל ונתנת פריה בעין יפה.

** מתי ראש השנה לאילן? "באחד בשבט - ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים: בחמשה עשר בו" \משנה מסכת ראש השנה דף ב.\

{
***********

מהלכות היום

***********
}

** ביום שמחת האילן – בט"ו בשבט - גם אנו שמחים ולא אומרים תחנון.

** הדרך הטובה ביותר לגמול טוב לאילן היא לברך על פירותיו בכוונה ולאכלם בקדושה וטהרה. על כן נהגו לאכול בליל ט"ו בשבט מפירות האילן ובמיוחד מפירות שבעת המינים. ואם הוא מברך על פירות שגדלו בארץ ישראל ממש - הרי זה משובח.

** יש מנהגים רבים בעריכת ליל ט"ו בשבט. ספרים וחוברות רבות חוברו לצורך כך, וענינם הוא לברך על פירות העץ. להעדיף פירות משבעת המינים ולהעדיף פירות ארץ ישראל.

** בין אכילת כל פרי ופרי חשוב ללמוד על המצוות התלויות בפירות הארץ. פסוקים ומדרשים על כל פרי ופרי.

** ישים לב במיוחד ביום זה לאכול פירות כשרים ללא חשש דהיינו שאינם ערלה. שהם מעושרים, שאין בהם חשש שביעית וכמובן שנקיים מתולעים.

** רמז נתנו לסדר הברכות: מג"ע א"ש דהיינו אם יש לפניו מינים שונים ורוצה לאכול מהם - יקדים לברך כסדר הזה: המוציא, מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכל.

** אם יש לפניו פירות משבעת המינים יברך עליהם תחילה:


{**************

פסוקים מדרשים וברכות

**************
}
** יקחו מאכל העשוי מן החטה או שעורה – לחם או עוגות ויברכו עליו.

על לחם יברך - ברוך אתה ה´ אלוקינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ.

על מזונות יברך- ברוך אתה ה´ אלוקינו מלך העולם בורא מיני מזונות.

** אחר שיאכלו מעט יאמרו פסוקים בענין חיטה ולחם:

ספר דברים פרק ח
(ו) וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוֹת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְיִרְאָה אֹתוֹ: (ז) כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: (ח) אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: (ט) אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת: (י) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (יא) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: (יב) פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ: (יג) וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה: (יד) וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: (טו) הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ: (טז) הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ: (יז) וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה:

(יח) וְזָכַרְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה:


** מדרש תנחומא \תזריע סימן ז\

"שאל טורנוסרופוס הרשע את ר´ עקיבא איזה מעשים נאים של הקב"ה או של בשר ודם?
אמר לו ר´ עקיבא: של בשר ודם נאים.
אמר לו טורנוסרופוס הרשע: הרי השמים והארץ יכול אתה לעשות כהם.
אמר לו ר´ עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטין בהן, אלא בדברים שהן מצויין בבני אדם.
אמר לו: למה אתם מולים?
אמר לו: אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן. לכך הקדמתי ואמרתי לך מעשה בשר ודם הם נאים משל הקב"ה.
הביאו לטורנוסרופוס שבולים וגלוסקאות (ועוגות).
אמר לו רבי עקיבא: אלו מעשה הקב"ה! ואלו מעשה בשר ודם! אין אלו נאים?
הביאו לטורנוסרופוס אנוצי פשתן וכלים מבית שאן (בגדים יפים), אמר לו רבי עקיבא: אלו מעשה הקב"ה! ואלו מעשה בשר ודם! אין אלו נאים?
אמר לו טורנוסרופוס: הואיל הוא חפץ בברית מילה, למה אינו יוצא מהול ממעי אמו?
אמר לו ר´ עקיבא: ולמה שוררו (חבל הטבור) יוצא בו? לא תחתוך אמו שוררו!
ולמה אינו יוצא מהול? לפי שלא נתן הקב"ה לישראל את המצות אלא כדי לצרף בהן.
לכך אמר דוד "אמרת ה´ צרופה" וגו´ \תהלים יח לא -


** יברכו על כוס יין או מיץ ענבים.
ברוך אתה ה´ אלוקינו מלך העולם בורא פרי הגפן.

** טוב לומר מזמור תהילים זה \תהלים פרק קד\:

(א) בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה יְהֹוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ: (ב) עֹטֶה אוֹר כַּשַֹּלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה: (ג) הַמְקָרֶה בַמַּיִם עַלִיּוֹתָיו הַשָֹּם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ: (ד) עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט: (ה) יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד: (ו) תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם: (ז) מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן: (ח) יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם: (ט) גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ: (י) הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן: (יא) יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם: (יב) עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל: (יג) מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ: (יד) מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ: (טו) וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד: (טז) יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְהֹוָה אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע: (יז) אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ: (יח) הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים: (יט) עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ: (כ) תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר: (כא) הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם: (כב) תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן: (כג) יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב: (כד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ: (כה) זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת: (כו) שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ: (כז) כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ: (כח) תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב: (כט) תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן: (ל) תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה: (לא) יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו: (לב) הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ: (לג) אָשִׁירָה לַיהֹוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי: (לד) יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהֹוָה: (לה) יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה הַלְלוּ יָהּ:


** יברכו "בורא פרי העץ" על אחד מפירות העץ.
ברוך אתה ה´ אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ.

** אם יש כדאי להעדיף פירות משבעת המינים ולהעדיף פירות ארץ ישראל.
** אם יש זית – יברך עליו תחילה כי הוא הקודם. וכשמברכים עליו פוטרים את כל פירות העץ שעל השולחן.
** אם לאו יברך על תמר או תאנה או רימון.


** טוב לומר מדרש או פסוקים על פירות ארץ ישראל אחרי הברכה והאכילה.

"ארץ זבת חלב ודבש" ארץ שפירותיה שמינים כחלב ומתוקים כדבש: פעם אחת נכנס רבי לבני ברק ומצא שם אשכול ענבים רובץ כעגל בן שלש שנים: פעם אחת הלך רבי יהושע לסכנין ומצא עז רבוצה תחת התאינה וחלב שותת ממנה ודבש יוצא מן התאנה ומתערבין זה בזה".


** זית

"זית רענן יפה פרי תואר קרא ה´ שמך" כשם שהשמן מאיר - כך ביהמ"ק מאיר לכל העולם. שנאמר \ישעיה ס\ "והלכו גוים לאורך", לכן נקראו אבותינו זית רענן שהם מאירים לכל באמונתם" \שמות רבה פרשה לו\


** תמר

דרש רבי חייא בר לולייני: מאי \תהלים צ"ב\ צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה, אם נאמר תמר למה נאמר ארז, ואם נאמר ארז למה נאמר תמר? אילו נאמר תמר ולא נאמר ארז הייתי אומר: מה תמר אין גזעו מחליף - אף צדיק חס וחלילה אין גזעו מחליף, לכך נאמר ארז, אילו נאמר ארז ולא נאמר תמר, הייתי אומר: מה ארז אין עושה פירות - אף צדיק חס וחלילה אין עושה פירות, לכך נאמר תמר ונאמר ארז. \תלמוד בבלי מסכת תענית דף כה עמוד א\


** תאנה

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מאי דכתיב "נוצר תאנה יאכל פריה"? למה נמשלו דברי תורה תאנה? מה עץ תאנה זה כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים. אף דברי תורה כן כל זמן שאדם הוגה בהם מוצא בהם טעם טוב.


** רמון

אמר ריש לקיש: פושעי ישראל אין אור גיהנם שולטת בהן קל וחומר ממזבח הזהב, מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב עמד כמה שנים ולא שלטה בו האור, פושעי ישראל שמליאין מצות כרמון שנאמר \שיר השירים ו´\ כפלח הרמון רקתך. ואמר רבי שמעון בן לקיש: אל תיקרי רקתך אלא ריקתיך, שאפילו ריקנין שבך מליאין מצות כרמון - על אחת כמה וכמה " \עירובין דף יט עמוד א\.


{****************

ברכה אחרונה

****************
}
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם.
אם אכל מזונות יאמר: עַל הַמִּחְיָה ועַל הַכַּלְכָּלָה
אם שתה יין יאמר: עַל הַגֶּפֶן ועַל פּרִי הַגֶּפֶן
אם אכל פירות משבעת המינים יאמר: עַל הָעֵץ ועַל פּרִי הָעֵץ

ועַל תּנוּבַת הַשָּׂדֶה ועַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ והִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ ולִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ. רַחֵם ה’ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. ועַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ. ועַל ירוּשָׁלִַם עִירָךְ. ועַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כּבוֹדָךְ. ועַל מִזְבָּחָךְ. ועַל הֵיכָלָךְ. וּבְנֵה ירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה ביָמֵינוּ. והַעֲלֵנוּ לתוֹכָהּ. ושַׂמּחֵנוּ בּבִנְיָנָהּ. וּנְבָֽרכָךְ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהְרָה.

בשבת: וּרְצֵה והַחֲלִיצֵנוּ בּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה.
בראש־חודש: וזָכְרֵנוּ לטוֹבָה בּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַזֶּה.
בפסח: ושַׂמּחֵנוּ בּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, בּיוֹם )ביו"ט: טוֹב( מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.
בשבועות: ושַׂמּחֵנוּ בּיוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, בּיוֹם־טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.
בסוכות: ושַׂמּחֵנוּ בּיוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, בּיוֹם )ביו"ט: טוֹב( מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.
בשמיני־עצרת: ושַׂמּחֵנוּ בּיוֹם שׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה, בּיוֹם־טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.
בראש־השנה: וזכְרֵנוּ לטוֹבָה בּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, בּיוֹם־טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.

כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכּל ונוֹדֶה לךָ ה’ אֱלֹהֵינוּ עַל הָאָרֶץ

אם אכל מזונות יאמר: ועַל מִחְיָתָה ועַל כַּלְכָּלָתָהּ (על תבואת חו"ל ועַל הַמִּחְיָה)
אם שתה יין יאמר: ּועַל פּרִי גַּפְנָה (על ענבי חו"ל - ועַל פּרִי הַגֶּפֶן)
אם אכל פירות משבעת המינים יאמר: ּועַל פֵּירוֹתֶיהָ (על פירות חו"ל - ועַל הַפֵּירוֹת)

בָּרוּךְ אַתָּה ה’ עַל הָאָרֶץ

אם אכל מזונות יאמר: ועַל מִחְיָתָה ועַל כַּלְכָּלָתָהּ (על תבואת חו"ל ועַל הַמִּחְיָה)
אם שתה יין יאמר: ּועַל פּרִי גַּפְנָה (על ענבי חו"ל - ועַל פּרִי הַגֶּפֶן)
אם אכל פירות משבעת המינים יאמר: ּועַל פֵּירוֹתֶיהָ (על פירות חו"ל - ועַל הַפֵּירוֹת)

ויש שאין אומרים בחתימה "על כלכלתה" של חו"ל "על הכלכלה".

התשובה התקבלה מהרב שמואל אליהו
בתאריך י"א שבט תשס"ו

הוספת תגיות

מהן תגיות?
תגיות הן מילות חיפוש המתארות תוכן. התגיות מאפשרות למיין את השאלות ולמצוא אותן ביעילות ובמהירות.
באיזה מילים כדאי להשתמש ליצירת תגיות?
התשובה הטובה ביותר לשאלה הזו היא: לו היית נדרש לחפש שאלה הדומה לשאלה הזו באילו מילים היית מנסה לחפש אותה?
עדיף לא להשתמש בצמדי מילים או במשפטים שלמים כתגיות.

רק חברים בכיפה יכולים להוסיף תגיות לשאלה התחבר

תגובות
כתוב תגובה



תמונה
1. שאלה מכת
לירן 1/12/2003
איך הרה"ג מרדכי אליהו נוהג בחתימת ברכת על המחיה-האם הוא מוסיף ועל הכלכלה או לא ומדוע? תודה רבה!

תגובת הרב

מוסיף ועל הכלכלה
כי כך כתב הבן איש חי