לימוד קבלה

לימוד הקבלה הוא חשוב ביותר ובזכותו נגאלים ישראל כמבואר בזוה"ק (נשא קכ"ד) "ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזוהר יפקין ביה מן גלותא ברחמי". וכן בזוה"ק פקודי (רמ"ז) כתב מה חשיבות הלימוד בזוה"ק. ובשו"ת תורה לשמה (י"ז) כתב "הן אמת שהאדם חייב לטרוח ולעסוק בקבלה ללמוד סוד ה' כמ"ש דוד המלך ע"ה ושלמה בנו "דע את א-לקי אביך ועבדהו".

אך כתב הרמ"א (יורה דעה רמ"ו סע' ד') "ואין לאדם לטייל בפרדס, רק לאחר שמלא כרסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצוות". וכתב הש"ך "גם המקובלים ושאר האחרונים הפליגו הדבר שלא ללמוד חכמת הקבלה עד אחר שמילא כרסו מהש"ס ויש שכתבו שלא ללמוד קבלה עד שיהא בן ארבעים שנה כמ"ש "בן ארבעים לבינה" בשגם צריך קדושה וטהרה וזריזות ונקיות לזה, ורוב המתפרצים לעלות החכמה זו קודם הזמן הראוי קומטי בלא עת כמ"ש כל זה בד' חכמי האמת".

כתב הרמ"א בתשובותיו (סימן ז') "ורבים מהמון עם, כל אחד קופץ ללמוד קבלה כי היא תאוה לעינים. .. אפילו בעלי בתים שאינן יודעים בין ימינם לשמאלם בחשכה יתהלכו אינן יודעין לפרש סדרה או פרשה בפירוש רש"י, קופצין ללמוד קבלה... וכל אחד שראה בה מעט מתפאר בה ודורש ברבים". וציין לאזהרת הרמב"ן בהקדמתו הידועה לתורה לבל יהין איש ללמוד את עניני הקבלה שבספרו אלא איש מפי איש המוסמך לכך. וראה בשו"ת רב פעלים (א' יו"ד סימן נ"ו) שכתב "שאפילו חכם גדול שבחכמים וגאון גדול שבגאונים אי אפשר לו להבין הדברים על בוריין מתוך חכמתו ושכלו אפילו אם יש לו כל ספרי הקודש של הקבלה, כי אם רק ע"י קבלה איש מפי איש עד מהרח"ו שקבל מפי רבנו האר"י ז"ל שקבלם מפי אליהו זכור לטוב יען כי יש דברים שא"א לכתבן וא"א לציירם בקולמוס אלא רק ע"י מסורת מפה לפה".

ובשו"ת רב פעלים (ב' או"ח ס"א) הביא את דברי החיי אדם (נשמת אדם כלל קמ"ה) שבכלל הדברים המביאים את האדם לטומאה חלילה הוא "וכן נמי מי שהוא אינו ראוי ללמוד בחכמת הקבלה מטמאין אותו" וכו'. וכבר כתב מהרח"ו בהקדמה "ואמנם אל יאמר אדם אלכה לי ואעסוק בחכמת הקבלה מקודם שיעסוק בתורה במשנה ובתלמוד כי כבר אמרו רבותינו ז"ל אל יכנס אדם לפרדס אלא אם כן מלא כרסו בבשר ויין והרי זה דומה לנשמה בלתי גוף שאין לה שכר ומעשה וחשבון עד היותה מתקשרת בתוך הגוף בהיותו מתוקן במצוות התורה בתרי"ג מצוות". וכאמור, רק מי שלמד ש"ס ופוסקים יכול לתקן עצמו בתרי"ג מצוות כראוי.

על כן, מי שלא למד ש"ס ולא למד ארבעת חלקי שולחן ערוך אינו יכול להכנס לחכמת הקבלה, אך מותר ומצוה ללמוד חוק לישראל עם הזוהר המובא בו גם למי שלא מלא כרסו בש"ס ופוסקים ואפילו בעיון ולא יותר מזה. וכן מי שרגיל ללמוד זוהר כקריאה בלבד מותר כי זה מזכך את הנפש ובלבד שלא ילמדו אותו בעיון. ויש לדעת כי לימוד הקבלה צריך להיות בקדושה ובטהרה ואסור לנשים להשתתף בזה גם אם הן יראות השם ובודאי שאסור לגברים ונשים ללמוד ביחד. וה' יתברך יצילנו ויציל את כל עם ישראל שלא יכנסו לקללה שכתב שם הש"ך. ויהי רצון שנזכה וכולם יחזרו בתשובה שלימה ונזכה לעבוד את הבורא ולעשות רצונו כרצונו ונזכה לגאולה שלימה בקרוב אכי"ר.


לסכום:

א. יש הבדל בין לימוד הקבלה "עץ חיים", "שער הכוונות" וכדו' לבין לימוד ספר הוזהר.

ב. מי שמילא כרסו בש"ס ובפוסקים בארבעת חלקי השו"ע, מצוה שילמד את תורת הקבלה מפי מקובל, איש מפי איש.

ג. מי שלא מילא כרסו בש"ס ופוסקים יכול לקרוא את ספר הזוהר לא בעמקות וללמוד את הזוהר שבחוק לישראל גם בעיון, אך אסור לו ללמוד את חכמת הקבלה עד שילמד ש"ס ופוסקים.

ד. אין לנשים ללמוד קבלה גם אם הן צדקניות וחסדניות וק"ו בן בנו של ק"ו שאסור ללמד גברים ונשים ביחד.

ה. מצוה גדולה מוטלת על מי שלמד ש"ס ופוסקים ללמוד את תורת הקבלה, ולמי שלא הגיע למדרגה זו, לקרוא זוהר לא בעמקות ולקרוא זוהר שבחוק לישראל כדי שנזכה להגאל בזכות חכמת האמת.