ספר ישעיה – הוכחה לנצרות?

שלום וברכה.
אינני יודע מה גרם לך לחשוב שפרק זה מדבר על יש"ו (אולי משום שבפרק זה מוזכר "איש"), אנסה להסביר לך את כוונת הפרק לפי רבותינו המפרשים – ואם תהיה לך שאלה – אשמח לענות.
 
פרקים נ"ב - נ"ג בישעיה הם פרקים יפיפיים שמנבאים את גאולתו של ישראל ואת התדהמה שתבוא על אומות העולם כשהם יראו שדווקא העם שנחשב בעיניהם כעם שפל וסובל, לפתע פתאום מתגלה לעיניהם כעם ה', כעם שמקבל טוב וברכה.
 
בפרק נ"ב מסופר על הגאולה:
עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ … הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי...כִּי כֹה אָמַר ה' חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ...כִּי אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי...קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהֹוָה צִיּוֹן... פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלִָם:
חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ:
כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:
הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד:
 
ובפרק נ"ג מסופר על ההלם של הגויים:
"מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ וּזְרוֹעַ ה' עַל מִי נִגְלָתָה"?
ומסבירים שם הפרשנים: הגויים מתקשים להאמין, ואומרים שעד שלא היו רואים לא היו מאמינים שדווקא עם ישראל הוא עם ה'.
 
הגויים מסבירים מדוע הם מופתעים:
"נִבְזֶה וַחֲדַל אישים אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהו"?
האיש כאן הוא אותו "עבדי" שבפרק הקודם – עם ישראל! כמו שאומר רש"י: "כן דרך הנביא הזה מזכיר כל ישראל כאיש אחד "אל תירא עבדי יעקב"
 
ולאט לאט הגויים מבינים שעם ישראל בעצם חלה ונפגע בגלל מעשיהם עצמם:
"אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה:
וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ:
כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ וַה' הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ:
נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו:
מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח וְאֶת דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ:"
 
אך בסוף, למרות כל כאביו של עם זה, ה' יראה לעולם מיהו עם ה':
"לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ:"
 
אמן וכן יהי רצון.
ראי עוד קישור בעניין הנצרות:
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=42638
מתי, חברים מקשיבים.
matirozn@walla.co.il