אם הייתי צריכה לנחש מה אהרון סגל עושה בחיי היום-יום שלו, כנראה שלא הייתי עולה על זה גם בניחוש העשירי. לריאיון שלנו הוא מגיע בלבוש שחור-לבן, כיפה שחורה גדולה המכסה כמעט את כל שערותיו האפורות ופאות מסתלסלות לצד אוזניו - מראה חרדי קלאסי שלא מרמז אפילו קצת על מקצועו: אמן טראנס.
הראיון המלא עם אהרון סגל באולפן "חדשות כיפה":
סגל מדבר על מסיבות הטבע בהן הוא מתקלט, גם שם עם החזות החרדית הבולטת, כאילו לא מדובר בעניין גדול. "החוגגים אוהבים אותי כמו אבא", הוא אומר, ובהמשך מעיד כי יש מי שבאים במיוחד עבורו למסיבות. סגל הוא אב לחמישה ילדים, גרוש, וסבא לשלושה נכדים. בשנים האחרונות הוא גר ברחובות. בגיל 25 נכנס לעולם המסיבות והטרנס ועסק בו עד שהחל תהליך חזרה בתשובה והשאיר את הטרנס, ואת השותף גיא צירקל, מאחור.
את החזרה בתשובה שלו החל סגל אחרי מספר אירועים אליהם לא הצליח להישאר אדיש. "היינו עובדים על המוזיקה במחשב, ובכל פעם שהיינו עובדים בשבת הייתה תקלה במחשב והמוזיקה הייתה נמחקת. כשזה חזר על עצמו פעם שנייה ושלישית קיבלנו על עצמנו לא לנגן בשבת - בעל כורחנו". סגל מעיד כי לאורך הדרך ראה את ההשגחה בעולם ובנוסף עבד במקום עם חרדים, שם נחשף עוד לדת. "להרכב שלי קראו Message from God, בקיצור MFG", מוסיף סגל, "איזה חילוני קורא ככה להרכב שלו?".
אהרון סגל לפני החזרה בתשובה צילום: פרטי
"החלטתי לא לשמוע נגנים גויים - לקחו לי 14 שנים לחזור"
היה ברור לך שהחזרה שלך בתשובה מחייבת אותך לעזוב את עולם המסיבות והטרנס?
"בכלל לא. אבל בשלב ראשון רציתי קודם כל לטעום את התשובה כמו שצריך. ברמת ההלכות, איך אני נהיה יהודי כשר, אחר כך נראה אם יש לי כוחות להתמודד עם עוד משהו. החלטתי שבא לי לפרוץ פנימה אל תוך התשובה, לא לשמוע נגנים לא כשרים או גויים - אבל בסוף זה עבר לי. לקחו לי 14 שנים להגיד שאני יכול לחזור ולגעת גם בדברים שאולי בן אדם אחר לא יכול לגעת בהם".
לא הייתה לך מחשבה להתעסק במוזיקה בפורום אחר, בחתונות למשל?
"עברו כל מיני מחשבות, אבל אני אהבתי את עבודת השם האינטימית, האישית, לא חיפשתי לצאת החוצה. ובשלב שכן יצאתי החוצה הפידבק הוא מאוד מפרגן מכל הכיוונים".
מה מושך אותך בעולם הזה של מסיבות הטבע?
"האמת, בפשטות - זאת הבמה שלי. אין לי איפה לנגן את המוזיקה שלי. זה לא שלמה ארצי שיכול לנסוע לקיסריה לעשות הופעה. אם אני לא אלך למסיבת טראנס אין לי איפה לנגן את המוזיקה שאני יוצר כבר 30 שנה".
"במסיבה הראשונה היה לי בלק-אאוט על הבמה"
המסיבה הראשונה אליה חזר סגל אחרי ההפסקה הארוכה הייתה ב-2018, בפסטיבל גדול בפורטוגל - ZNA. "מצאתי את עצמי עושה פסטיבל עם 8,000 אנשים בקהל, אחרי שלא ראיתי קהל 14 שנה בכלל", הוא משחזר, "פתאום על הבמה קיבלתי בלק-אאוט. לקח לי איזה טראק וחצי עד שהתחלתי לעמוד יציב אפילו. אבל זהו, אחרי שזרקו אותי לביצה הזאת החלטתי שיש לי מה לעשות שם. לאו דווקא בחו"ל, אבל בטח בארץ. יש איזה עניין של הדוס על הבמה".
עד כמה זה גימיק?
"לא, זה בכלל לא גימיק, זה אני והמוזיקה שאני מנגן. אני לא DJ, אני מנגן רק מוזיקה שלי, אני אומן וזו הבמה שלי".
מסיבות טבע בהפרדה
סגל מפתיע אותי כשהוא מספר על סצנה חדשה ודי נפוצה: מסיבות טרנס בהפרדה. "יש מסיבות טרנס רק לגברים, מסיבת טרנס רק לנשים וגם מסיבות עם הפרדה - עם מחיצה באמצע. כולם רוקדים ונהנים". אני שואלת אותו עד כמה הביקוש גדול, והוא משיב: "זה הולך ומתחזק. לא כל שבוע, אבל פעם בחודש. ממש כמו מסיבה רגילה, אולי לא מושקע כמו ההפקות האחרות אבל לאט לאט יהיו תקציבים וזה יתפוס תאוצה. אני רואה את זה מתפתח, למה לא?".
היום אתה מופיע בפסטיבלים גדולים ומסיבות ענק, איך זה משתלב עם הדת?
"אני לא חי את העולם הזה", הוא מסביר, "אומרים לי שאני מופיע באחת, אז אני מגיע בשעה 12 וחצי. אני על הבמה שעתיים, אחר כך לוקח מונית למלון. אני לא חי את הפסטיבל. זה לא מעניין אותי, יש לי את המשימה שלי, את השליחות שלי ואת הבמה שלי שבה מאפשרים לי לנגן את המוזיקה שאני יוצר".
ומבחינת צניעות?
"תשמעי, יש בעיה של צניעות בכל מקום, גם עכשיו כשאני יוצא לרכב. זה כן מקום עם יותר פוטנציאל, אבל אני ממילא לא רואה מי יודע מה אז אם אין ברירה אני מוריד את המשקפיים".
אהרון סגל צילום: פרטי
"מישהי שאחותה נרצחה בנובה אמרה שכשהיא רואה אותי על הבמה היא מאמינה שהשם אוהב אותה"
אי אפשר לדבר על מסיבות טבע מבלי להתייחס לאחד האסונות הנוראים ביותר שהתרחש מאז קום המדינה - הטבח בפסטיבל הנובה. אני שואלת את סגל האם לקח לו זמן לחזור למסיבות. "הבנתי את הזעזוע", הוא מודה, "אני מבין גם כאלה שעד היום לא רוצים לנגן במסיבות כשעדיין יש חטופים. אני דווקא החזקתי מזה שצריכים לצאת מזה כמה שיותר מהר. וגם הרגשתי ששוכחים את אלה שנשארו פה, הניצולים, שהטראומה חקוקה להם בעצמות. הם צריכים קצת שמח, זה נראה לי הכי נכון. אבל אני יכול להבין את אלה שלא מסוגלים, לשותף שלי לקח הרבה זמן עד שהוא חזר לבמות. חזרתי בהתחלה לבד".
סגל מספר על מפגש מרגש עם אחת הצעירות שהגיעה למסיבה שלו וסיפרה לו שאחותה נרצחה בנובה. "היא אמרה לי שכשהיא היא רואה אותי על הבמה היא מאמינה שהשם אוהב אותה", הוא אומר. "כזה חיבוק היא ראתה בי כשהייתי על הבמה. היא לא ציפתה לראות די ג'יי דוס, זה עשה לה כמו חיבוק משמיים. יש כל מיני צדדים לשליחות הזאת. בסך הכל לא קיבלתי אף פעם, בלי עין הרע, שום פידבק לא טוב. יכולים להיות אנשים שאומרים 'איפה ההלכה', 'איפה הצניעות'. יש עוד עניינים. גם לשמח את עם ישראל זו מצווה".
הציבור החרדי סופג הרבה ביקורת, בעיקר במלחמה. אתה מרגיש שיש לך מקום לקרב ולהראות משהו אחר?
"ברור, זאת השליחות שלי. ויכול להיות שיש כאלה שלא יבינו את זה, ככל שאתה יותר פנאט יהיה לך יותר קשה לבוא לזה. אבל לא ביקשתי שיאכלו אותי, שיאכלו מרק".