מה פירוש "בריש גלי", ומהי ההגייה המדויקת של הביטוי הזה?
"בריש גְּלֵי", או "בריש גְּלִי – זאת באמת הצורה הנכונה. גְּלֵי, או גלִי, אבל לא "גָלֵי" כפי שמרבים לשמוע. גְּלֵי פירושו בארמית – גלוי. זוהי צורה של פועל סביל, כמו הצורה קרֵי בצמד המילים כתיב וקרי: כתיב - כתוב, וקרי - נקרא. והמילה ריש משמעה בארמית ראש. היא מוכרת יותר בצורתה הארוכה – רישא - 'הראש', אבל גם ראש סתם. בתלמוד אומרים 'רישא' כשמתכוונים לחלק הראשון של המשנה שדנים בה, וסיפא - לחלק האחרון של המשנה. למשל: "רישא אמר פטור וסיפא חייב" – כלומר חלקה הראשון של המשנה אומר פטור, וחלקה האחרון אומר חייב – והתלמוד מנסה ליישב את הניגוד הזה לכאורה. הביטוי 'בריש גלי' משמעו המילולי בראש גלוי, אבל הוא משמש במשמעות של בראש מורם, בגאווה. המכילתא, מדרש לספר שמות, אומרת על המילים "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה" - ביד רמה - בריש גלי. המכילתא נכתבה בארץ ישראל, בעברית, אבל המילים "בריש גלי" הן מובאה מתרגומי התנ"ך לארמית: תרגום אונקלוס לאותו הפסוק הוא: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְפָקוּ", יצאו, "בְּרֵישׁ גְּלי". דווקא בעברית של ימינו משתמשים בביטוי הזה כמשמעו המילולי: בראש גלוי – בלי להסתיר דבר. למשל: "אנחנו מפרסמים את השקפותינו בלי שום חשש - בריש גלי". בראש גלוי – בלי להסתתר.
כתיבה ועריכה: רות אלמגור-רמון, שודר בפינה "רגע של עברית", בקול ישראל.