טקס הדלקת משואות

שלום וברכה

שיר זה הוא שיר שנכתב במקורו בדיוק כנגד התפיסה הניסית.

מצאתי באינטרנט מישהו שכתב עבודה קצרה על העניין:


המשורר אהרון זאב בשירו אנו נושאים לפידים, מסרב לקבל את ה"נס" כמושג בר-תוקף במסגרת המהפכה הלאומית-ציונית של העם היהודי. לטעמו, הציפייה לנס מונעת מעשים ריאליים במסגרת "טבעו של עולם". דווקא דחייתו את ה"נס" משקפת את הדיאלוג שהוא מנהל עם המונח המסורתי "נס", דיאלוג של מרד. באופן פרדוכסלי , נראה כי עבור זאב "הנס" הציוני הוא בעצם המרד שלו בציפייה המסורתית ל"נס" אלוהי.

"נס חנוכה בציונות"
הציונות, תחיית העם היהודי בארץ ישראל במאות ה-19 וה-20, בניית החברה הישראלית והקמת המדינה תוך מלחמות קשות – כל אלה הזכירו ומזכירים לרבים את מאורעות השחרור והניצחון של תקופת החשמונאים. על כן אומץ חג החנוכה על ידי הצינות כחג של גבורה ושחרור לאומי. והנה, גם בציונות


נחלקו הדעות בין מי שרצו לשלב את מימד הנס בפרשנותם להיסטוריה, ובין אלה שכפרו בו. לפניכם שני מקורות בני זמננו המבטאים גישות אלה.
המקור הבא הוא פרי עטו של הרב צבי הירש קלישר (1795 – 1874) מ"מבשרי הציונות".
הרב קלישר נולד בפולין, ובמושגי ימינו ניתן לכנותו "חרדי". עמדתו ה"ציונית" הייתה מרד עצום בנגד השקפות חבריו הרבניים. הדעה אותה הוא מבטא בקטע יוצאת נגד הלך הרוח המסורתי האומר שעל היהודים לחכות לנס ולא לפעול ביוזמתם למן שיבתם אל ארצם. הקטע נכתב כמה עשרות שנים לפני שירו של זאב, והוא מבטא, לכאורה, עמדה דומה לזו של זאב. בקריאתכם שימו לב גם להבדלים בינהם!

"גאולת ישראל אשר אנו חוכים (מחכים) לה: אל יחשוב כי פתאום ירד השם, יתברך שמו, משמים (אל ה)ארץ לאמר לעמו: צאו! או ישלח משיחו כרגע (=פתאום) מן שמים... ויקבצם ירושלימה ויעשה לה חומת אש, ומקדש אל ממרומים ירד *-
לא בחפזון (תוך) יום אחד, כי אם מעט מעט תבוא גאולת ישראל, לאט לאט תצמיח קרן ישועה *-
ונשכילה (=ונדע) גם זה מדרך השכל , מדוע תחל הישועה מטבע אנוש, ולא שלח ה' יתברך מיד משיחו.. על ידי נס נגלה (=גלוי) *-"
צבי הירש קלישר "דרישת ציון"

גם הרב קלישר, כזאב, אינו מקבל את "הציפייה לנס" כפשוטה ביחס לתחיית העם בארצו. אולם, שלא כמו זאב, הוא אינו מבטל לחלוטין את מקום הנס בתחייה זו. הוא דוחה את התארעותו של הנס לעתיד, ומתנה אותו במאמצים ריאליים, "מטבע אנוש" של יהודים בזמן הזה. ניתן להדגיש שעל פי השקפה זו, האמונה בנס 'לנס לבוא' מחזקת את ידי העושים במלאכה הריאלית, בניגוד גמור להשקפות 'חרדיות' (בנות זמנו וזמננו) הפוסלות כל מעשה ריאלי בהווה מחמת אותה אמונה בנס.
מה היה עונה הרב קלישר לטענת זאב , "נס לא קרה לנו"? סביר כ היה טוען שהצהרה זו היא ביטוי של שחצנות שבה האדם בוטח בכוחו בלבד. קלישר מסכים כי כוחו ומאמציו של האדם הכרחיים כדי להגיע להישגים. אולם אף פעם אין בהם הסבר מלא ומספק לאותם הישגים.
על המאמץ האנושי תמיד נוספת הציפייה לסיוע אלוהי, ומבחינתו – השניים משלימים ואינם סותרים זה את זה.


זה לקוח מאתר מיתרים: http://www.meytarim.org.il/

ואכן, גם קרה לנו נס וגם עבדנו קשה כדי להכין את הקרקע לקליטתו.


כל טוב וחג עצמאות שמח