חדשות כיפה

דו"ח חמור של מבקר המדינה: "יש להנהיג ללא דיחוי רפורמה מקיפה במערך הכשרות"

משגיחים לא מוסמכים, דיווחים כוזבים על שעות עבודה, חשד להעלמות מס, חוסר תיאום בין הגופים השונים ועוד. דו"ח מבקר המדינה בנושא הכשרות דורש את התערבותו המיידית של השר לשירותי דת. לצד הביקורת - המועצות הדתיות בת"א ואשדוד זוכות לשבחים

רבנות ראשית

צילום: פלאש 90. יונתן סינדל

דוח מבקר המדינה בתחום הכשרות התפרסם היום (שלישי) על ידי השופט בדימוס יוסף שפירא וכמעט אף אחד מהגורמים הרלוונטים אינו יוצא נקי. חשד לדיווחי שעות עבודה כוזבים, קשר העסקה בעייתי בין משגיחים לבעלי העסקים, חשד להעלמות מס, פיקוח ואכיפה לקויה ולא מקצועית ועוד.

בפתח הדוח מציין המבקר כי "חלק ניכר מהציבור היהודי במדינת ישראל מקפיד על צריכת מזון כשר ונותן את אמונו במערך הפיקוח על הכשרות". לדבריו, עובדה זו מחייבת שמערך הפיקוח על הכשרות יהיה מקצועי ואמין. לשיטתו של שפירא, "ראוי להפעיל את מערך הכשרות לפי שני עקרונות מרכזיים: האחד, להבטיח רמה מקצועית גבוהה של הפיקוח על הכשרות כדי למנוע פגיעה באורח חייו של הציבור המקפיד על כשרות מזונו, והשני - להבטיח שתוספת העלות בשל הכשרות תהיה קטנה ככל הניתן".

הדוח סוקר את פעילותם של הגורמים האחראים על נושא הכשרות בישראל, המשרד לשירותי דת שאמור לפקח על המועצות הדתיות, הרבנות הראשית לישראל המספקת בפועל את תעודות הכשרות, המועצות הדתיות המופקדות על מתן שירותי דת והרבנים המקומיים המופקדים על הטיפול בעניינים ההלכתיים הנוגעים לשמירה על הכשרות בתחומם.

"העלמת עין של המועצות הדתיות"

אחד הנושאים המרכזיים שהדוח התעסק בו הוא משגיחי הכשרות. קרוב ל-4,000 משגיחים פועלים ברחבי הארץ כשרובם המוחלט (95%) מועסקים ע"י בעלי העסקים. בדוח מצויין כי כבר למעלה מעשור שבמשרד המבקר מתריעים על ניגוד העניינם שבקשר בין המשגיח למושגח, "משרד מבקר המדינה המליץ בעבר כי הרבנות ומשרד הדתות יפעלו להסדרת מעמדם של המשגיחים, לביטול תלותם בבעלי בתי העסק המושגחים המעסיקים", בדוח אף נכתב על עתירה מיוחדת שהוגשה ע"י התנועה להגינות שלטונית בעניין אך "במועד סיום הביקורת עתירה זו עדיין תלויה ועומדת".

מעבר לנושא זה מציין המבקר כי היקף שעות העבודה של משגיחי הכשרות הוא "בלתי סביר לחלוטין". מהדוח עולה כי שעות העבודה של חלק מהמשגיחים עולה על 12. "במועצה הדתית ירושלים 40 מתוך 412 משגיחים אמורים לעבוד יותר מ-16 שעות מדי יום, ומתוכם 16 אמורים לעבוד 20-24 שעות מדי יום! מדובר בהעסקת משגיחים בהיקף בלתי סביר של שעות השגחה, שלא ניתן לבצעו".

מבקר המדינה טוען שדיווחי השעות בהיקפים אלו נבעו מ-"העלמת עין של המועצות הדתיות", מה שמעורר "חשש שמדובר בהקצאה כוזבת של שעות השגחה". ניתוח משמעות הסוגיה מבחינת המבקר מעלה "שבתי העסק נדרשו, כתנאי לקבלת תעודת הכשר, לשלם עבור שעות עבודה בהיקף שאינו ניתן לביצוע או שהסיכוי לביצועו המלא נמוך ביותר".

"בלי תלוש"- חשד לעבירות מס

עוד עולה מהדוח כי חלק מהמועצות הדתיות לא פעלו להשגת תנאי ההעסקה עבור המשגיחים מצד בעלי העסקים, לרבות התנאים הסוציאלים שמגיעים להם על פי חוק. "במועצות הדתיות ירושלים ונתניה שיעור ניכר מבתי העסק המושגחים לא הפרישו לטובת המשגיחים מיסי חובה, הפרשות פנסיוניות, דמי חופשה ודמי הבראה, כנדרש בחוק. במקרים רבים שילמו בתי העסק המושגחים את שכר המשגיחים במזומן או בהמחאה בלי למסור להם תלוש שכר, דבר המהווה עבירה על חוק הגנת השכר". מבחינתת המבקר, היעדר תלושי שכר מסודרים "מעלה גם חשש לביצוע עבירות בתחום המס".

האם ניתן לסמוך על הכשרויות במטבחים?

האם ניתן לסמוך על הכשרויות במטבחים? Johanna Geron/FLASH90

רוב המשגיחים לא עברו הסמכה

נושא נוסף שנחקר ע"י משרד המבקר הוא הסמכת משגיחים. הטענה העיקרית היא שלמרות פרסום נוהל הכשרות של המשרד לשירותי דת בשנת 2011, בו חלה חובת ההסמכה באמצעות מבחן הסמכה של הרבנות, "שיעור גבוה מהם עדיין אינו מוסמך; רק כ-35% מהמשגיחים מחזיקים בתעודת הסמכה מהרבנות". לדוגמא, ברחובות רבע מהמשגיחים עברו הסמכה, בירושלים 17% ובנתניה על כל משגיח מוסמך אחד עובדים 9 שלא עברו את מבחן ההסמכה.

עד לפני כשלוש שנים, ברבנות הראשית כלל לא איפשרו לנשים לגשת למבחני ההסמכה למשגיחי כשרות. מאז שהתחום נפתח גם עבור, לתפקיד זה הוסמכו 12 נשים בלבד, כשבין 178 המשגיחים שהוכשרו מתחילת 2015 ועד אמצע 2016, לא היתה ולו אישה אחת. במשרד המבקר מציינים שמדובר בהדרת נשים, "הרבנות לא הנגישה מידע לידיעת הציבור בדבר האפשרות שניתנה לנשים לגשת למבחני ההסמכה למשגיחי כשרות - לא באתר האינטרנט שלה ולא בכל דרך אחרת. מצב שבו שיעור הנשים מכלל משגיחי הכשרות הוא פחות מאחוז אחד, משמעותו הדרה של נשים מעיסוק זה - דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הדרישה למתן שוויון הזדמנויות בתעסוקה".

בנוגע לקשרי העבודה שבין המועצות הדתיות לרבנות המקומית, מדגיש המבקר כי "עד מועד סיום הביקורת טרם הסדיר המשרד בחקיקת משנה את נוהלי הפעולה של לשכות הרבנות המקומית ושל המועצות הדתיות. במצב זה אין בכוחה של הרבנות לכפות את הנחיותיה על הרבנים המקומיים, ואלה קובעים הנחיות כשרותיות על פי השקפתם". בהמשך הוא אומר כי מצב זה יוצר "היעדר תיאום בין הרב המקומי למועצה הדתית, בלבול וחוסר יעילות של השירות לציבור, וכן גם עלולים להיווצר פערים בעלויות הכשרות בין מועצות דתיות שונות".

לטענות, גם המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית אינם פועלים בתיאום. למשל, נוהל הכשרות שהפיץ המשרד ביולי 2010 גובש ללא תיאום עם הרבנות; צוות לבחינת מערך הכשרות בישראל שמינה הרב הראשי לישראל במרץ 2016 ,במטרה לבחון את מכלול ההיבטים הנוגעים למערך הכשרות ולהציע דרכים לתקן את ההסדרים הקיימים בו, לא כלל נציג של המשרד". לדבריו, חוסר תיאום זה מעיד על יחסה הספקני של הרבנות לנוהל הכשרות ויתכן שזה היווה "גורם משמעותי שהשפיע על המועצות הדתיות עד כדי זלזול חריף בנוהל הכשרות של המשרד ואי יישומו כמעט באופן גורף".

בנוגע לתפקוד המשרד לשירותי דת נכתב כי אין ברשותו מספיק מידע וכלים "למימוש אחריותו לתחום ניהול הכשרות במועצות הדתיות". בין הנתונים שהמשרד הממשלתי לא שולט בהם צויין מספרם ותפקידיהם של עובדי המועצות הדתיות לפי תחומי עיסוקם, מצבת המשגיחים והסמכתם. "כל אלה פוגמים ביכולתו של המשרד לנהל ביעילות את כוח האדם במועצות הדתיות הפועל בתחום זה".

בדוח נכתב גם כי לגוף המקצועי מטעם הרבנות הראשית, אגף הכשרות, אין תכנית עבודה שנתית ולא נקבעו יעדים מרכזיים להשגה, "בהיעדר תכנית ויעדים מרכזיים לא ניתן להעריך את עבודת האגף ואת הישגיו. זאת ועוד, האגף אינו מחזיק במידע על מערך המפקחים והמשגיחים במועצות הדתיות ואף אינו יודע מי מהמשגיחים הוסמך לתפקיד על ידי הרבנות; לכן, אין לו יכולת למלא את חובתו לפקח על פעילותן של מחלקות הכשרות בכל הקשור לפיקוח על הכשרות".

משרדי המועצה הדתית ירושלים

משרדי המועצה הדתית ירושלים פלאש 90

מקום מיוחד הוקדש למערך הכשרות בעיר ירושלים, המצביעים "על פגיעה חמורה בסדרי המינהל התקין ועל הפרה בוטה של נוהל הכשרות".בין היתר נכתב כי "המועצה איפשרה מתן היתרים בעל פה לעבודה נוספת של עובדיה בסיטונאות וללא הבחנה, ללא הענקת היתר מפורש ותוך עצימת עיניים מהנסיבות שנוצרו - בתי עסק משלמים עבור שעות השגחה שקרוב לוודאי אינן מבוצעות, או לפחות לא מבוצעות במלואן, כשבה בעת, לנוכח המשרות הנוספות שעובדי המועצה מבצעים בהיותם גם משגיחים, ספק אם הם יכולים למלא את תפקידיהם במועצה באופן ראוי ומלא. בכך עושה המועצה הדתית ירושלים פלסתר את נוהל הכשרות, את הוראות חוקת העבודה ואת ההסכם הקיבוצי המחייב את עובדי המועצה הדתית. המועצה והעומד בראשה נותנים יד להפרה חמורה ושיטתית של סדרי מינהל תקין עד כדי חשש להטעיה של בתי העסק והציבור הסומכים ידם על כשרות המזון ועל בתי העסק".

נקודת אור: בתל אביב ואשדוד

יש לציין כי לצד הביקורת הרבה שנמתחה על גורמי הכשרות, מועצה דתית אחת צויינה בלא מעט הקשרים חיוביים. "משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את יוזמת המועצות הדתיות ת"א-יפו ואשדוד לשיפור מערך הבקרה והפיקוח על עבודת המשגיחים, ורואה בה שינוי רצוי וחדשני שבכוחו להגביר את אמון הציבור במערך הכשרות העירוני. יצויין כי יוזמה זו היא מעבר לנדרש בהנחיות המשרד לשירותי דת בעניין פיקוח המועצות הדתיות על עבודתם של משגיחי הכשרות".

נושא נוסף שמשרד המבקר הדגיש הוא שבניגוד למועצות כמו אלה שבירושלים ונתניה, בהן נמצא שיעור גבוה של עובדים ומפקחים המועסקים, ללא היתר, גם כמשגיחי כשרות, במועצה הדתית בתל אביב התעקשו לא לפעול באורח דומה. "יצוין לחיוב", נכתב בדוח, "כי המועצה הדתית ת"א-יפו מסרה בתשובתה כי היא אינה מאפשרת למפקחים המועסקים על ידה לשמש גם משגיחי כשרות, וזאת מתוך תפיסה שעבודת ההשגחה עלולה להביא ומביאה לידי פגיעה באיכות עבודת המפקח ובסדרי העבודה המינהלית במועצה הדתית".

בנוסף עולה מהדוח כי "המועצה הדתית בת"א-יפו מעסיקה משגיחי כשרות המוסמכים בשיעור גבוה באופן יחסי, ומקפידה על תהליך שוויוני ומקצועי בכל הקשור לקליטת משגיחי כשרות. כ"כ המועצה לא אפשרה קליטת משגיחי כשרות בעלי קרבה משפחתית לעובדי המועצה".

יו"ר המועצה הדתית בתל אביב, אלדד מזרחי, הגיב לממצאי הדוח ואומר ל'כיפה' כי בשנים האחרונות פועלים במועצה "לקדם את הבקרה והפיקוח על עבודת המשגיחים בת"א, זאת כחלק מההבנה שיש צורך לייצר שקיפות בעבודת הרבנות כדי להגביר את אמון הציבור בכשרות הממלכתית".

לדבריו, "כשרות היא עניין של תדמית וכדי לשפר אותה יש חשיבות גם שהדרישות מבעלי העסקים יהיו ענייניות והוגנות. אני שמח שהמבקר מצא לנכון לציין אותנו לחיוב בעניין זה ואני מאמין שדוח זה יהיה טריגר לשינוי אמיתי שענף זה כה זקוק לו".

השר לשירותי דת, דוד אזולאי

השר לשירותי דת, דוד אזולאי פלאש 90

לקראת סופו של הדוח, אומרים במשרד מבקר המדינה כי "על הדרגים הבכירים ביותר במשרד וברבנות, לרבות השר לשירותי דת, הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות, לנקוט את כל האמצעים כדי לקדם פתרון לסוגיית מעמדם של משגיחי הכשרות ותלותם בבתי העסק המושגחים". בנוסף לכך נכתב כי "חומרת הממצאים העולים מעבודת המפקחים כמשגיחי כשרות מחייבת את המשרד לבחון מחדש את הכללים שהוא קבע בנוהל הכשרות, לרבות האיזונים שבין מתן האפשרות למפקחים לשמש משגיחים, אל מול הסיכון העולה מהעובדה שקיים חשש שלא ניתן למלא את שני התפקידים באופן מלא ותקין".

"כמו כן", נכתב בשלב הסיכומים, "על המשרד ועל הרבנות לשפר את התיאום ביניהם בהפעלת מערך הכשרות. על המשרד לנקוט את האמצעים הנדרשים להשלמת המידע הנחוץ לו למילוי התפקידים הנגזרים מאחריותו לתחום הכשרות". בנוסף לכך צויין כי "על הרבנות ועל המועצות הדתיות לעשות עבודת מטה משותפת לבניית תכנית להסמכת המשגיחים, כדי להבטיח שרמת הידע המקצועי שלהם תהיה הולמת ובאופן זה לשמר את אמון הציבור במערך הכשרות".

לסיום כותב מבקר המדינה כי "לנוכח הממצאים החמורים המועלים בדוח ביקורת זה בכל הנוגע לפעולות המועצות הדתיות בתחום הכשרות, ראוי ונכון הוא שהשר לשירותי דת יפעיל את סמכותו המוענקת לו בחוק שירותי הדת ויתערב ללא דיחוי לצורך הנהגתה של רפורמה מקיפה להסדרת מערך הכשרות במועצות הדתיות".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר