חדשות כיפה

מצטער אני לא הפסיכולוג שלך

ישבתי בפגישה עם בחור, פתחתי את הלב, הייתי הכי אמתית שאפשר ואז פתאום, הוא נעלם. נשארתי עם הפגיעה והתסכול הגדול. אבל באמת, אני לא מבינה, איך הוא בכלל מצליח לחיות כך עם עצמו. התשובה בפנים, היכנסו לקרוא.

פרידה

פרידהצילום: שאטרסטוק

ליוני שלום

 

אתה בטח מופתע לקבל ממני את המכתב הזה. אתה צודק. זה באמת מוזר לקבל מכתב מבחורה שרק לפני כמה ימים נפרדת ממנה. אתה בטח חושב שאני ממש נואשת.  

אבל אני כותבת לך לא בשבילי, אלא בשבילך.

אני לא מבקשת שנחזור, למרות שאתה יודע שאני לא רציתי לסיים את הקשר שלנו.

אני כותבת לך כי אני חושבת שההתנהלות שלך בקשר, ובעיקר לקראת הסוף, הייתה… איך אני אגיד את זה… לא נכונה. ואני רוצה לכתוב לך את הדברים מנקודת מבטי.

בטח הרגשת בפגישה הראשונה שלנו שאני קצת מתרגשת. אבל לאט לאט הרגשתי שאני נרגעת. נפתחנו, צחקנו ביחד ודיברנו על דברים עמוקים יותר.

אחרי שהרגשתי שכבר נוצר בינינו משהו, התחלתי להתלבט מתי לשתף אותך יותר פנימה.

גם אתה כבר סיפרת כמה דברים אישיים.

נשמתי עמוק, והחלטתי שאני פשוט עושה את זה. ובפעם הבאה שנפגשנו סיפרתי לך סוד. אישי. שלי. משהו שאני לא מספרת כמעט לאף אחד בעולם. סיפרתי לך על הדיאטות. ועל מערכת היחסים המורכבת שלי עם אוכל. וזאת באמת אחת ההתמודדויות הכי לא פשוטות שיש לי בחיים.

וזה לא שלא הקשבת. אבל… יש להקשיב ויש להקשיב. הרגשתי שאתה נכנס לתוך בועה ומתרחק ממני.

ציפיתי שכשאשתף אותך בחולשה שלי -  תכיל, תקשיב באמת. תסתכל עלי בעיניים ואני ארגיש שזה בסדר גמור שיש לי חולשות. שאני בנאדם.

אחרי הפגישה הזאת, החלטתי לעשות ניסיון נוסף. לספר לך עוד משהו, ולראות איך אתה מגיב הפעם.

הלכתי צעד אחד קדימה, ובפגישה הבאה שלנו סיפרתי לך על אח שלי. אח שלי, שאני מניחה שעד אז תהית למה אף פעם לא ממש דיברתי עליו. סיפרתי לך כמה זה מורכב, וכמה זה משפיע עלי...

והרגשתי שאתה מתרחק ממני אפילו יותר.

ושוב לא התקשרת יומיים. וואו יוני, אני לא יכולה אפילו להסביר לך כמה זה פוגע. שאני משתפת במשהו אישי כל כך  ו… אתה פשוט נעלם.

ואז נפרדת ממני יוני. אמרת שזה לא קשור למה שסיפרתי לך, שזה פשוט לא מתאים. מרוב שנפגעתי לא הצלחתי להוציא מילה. ידעתי שאם אני אפתח את הפה אני פשוט אתפרק מבכי, וזה הדבר האחרון שרציתי כרגע - לבכות מולך כשאתה נפרד ממני. מזל שעשית את זה בטלפון.

אני מספרת לך את כל זה, לא כדי שתרחם עלי. רק כדי שתדע שגם אם אתה רוצה להיפרד ממישהי, לא זאת הדרך.

ויותר מזה יוני - אני לא יודעת מה בדיוק אתה מחפש. אבל אם אתה מחפש מישהי מושלמת, אני בטוחה שתישאר לבד עוד הרבה שנים. אולי לך אין חולשות ואין סודות אפלים ואתה כזה גבר גבר. אבל תדע לך שכל אחת בעולם כמעט סוחבת איתה את התיק שלה, ובסופו של דבר אתה תהיה חייב להבין שאם אתה רוצה להתחתן, אתה תצטרך להכיל גם טראומות, קשיים וחולשות אנושיות.

אני מאחלת לך, שזה יהיה מוקדם ממאוחר.

דפנה.

 

****************************************************************************

 

לדפנה שלום

 

התלבטתי המון אם להגיב על המכתב ששלחת לי, והחלטתי שאם אני כבר עושה את זה, זה יהיה הכי מהלב.

מההתחלה, רציתי לתת לקשר הזה הזדמנות אמיתית, ולתת לך את הזמן להשתחרר.

סיפרתי לך גם דברים אישיים. הקשבתי לך, צחקנו ביחד.

ראיתי בך המון דברים מדהימים. הכנות שלך, העומק, החכמה. באמת שהרשמת אותי מאוד.

אין ספק שהדברים הלא פשוטים שעברת בחיים עיצבו אותך.

אני מאוד מבין שרצית לשתף אותי ברבדים עמוקים ונסתרים יותר בתוכך. והגיוני מאוד שתצפי להקשבה ושותפות מלאה.

אחרי שסיפרת לי את מה שסיפרת, הייתי מאוד מבולבל כמה ימים. לא הייתי בטוח מה אני מרגיש, ולא הבנתי מה קורה איתי. אני מכיר את עצמי (וככה גם את מכירה אותי) כאדם מאוד מכיל, ויגידו גם עמוק.

והרגשתי פשוט רע מבפנים. כאילו משהו לא נכון קורה כאן.

הייתי צריך לחשוב קצת עם עצמי, להתאפס ולהבין.

הבנתי, שחוסר ההקשבה והריחוק שלי, לא נבעו משיפוטיות של הדברים שאמרת לי.

אני לא פסיכולוג ולא מבין בנפש יותר מדי.

אבל בפשטות הרגשתי, שהסודות שלך תופסים הרבה מאוד מקום בתוכך. שהם משפיעים על האופן שבו את תופסת את עצמך.

אני נראה בחור "שווה". אבל מה את חושבת דפנה? שאין לי דברים שאני מסתיר מהעולם? לכולנו יש בורות אפלים.

באופן אישי אני יכול לספר לך, שגם בצבא ובעיקר בזמן הלימוד תורה שלי בישיבה, עברתי תהליך פנימי מאוד משמעותי.

הבנתי שהערך העצמי שלי לא מושפע מהטראומות שעברתי בחיים, מהבית שבו גדלתי. הבנתי שאני יכול לבחור מי להיות. ושיש בתוכי נשמה אלוקית, שכל הדברים מבחוץ בכלל לא משפיעים עליה.

כשסיפרת לי על היחס שלך כלפי אוכל ועל אח שלך, הרגשתי שאת שוקעת עמוק בתוך הבור האפל שלך דפנה.

אני יודע שיש חולשות אנושיות. אבל זה תלוי איך מתייחסים אליהן.

ואצלך, הרגשתי שזה עוטף אותך. מעצב את היחס שלך לעצמך, וממילא גם כלפיי. הרגשתי כאילו את מצפה ממני למלא לך את הבור הזה. להיות משהו בשבילך, שאני לא בטוח שאני רוצה ומסוגל להיות.

אבל אני לא פסיכולוג ולא מטפל דפנה. גדול עלי להיות במקום הזה.

אני מאמין שכשמשתפים מישהו (בעיקר אם הוא בחור שאת יוצאת איתו ועדיין שנינו במקום של לבחון את הקשר), זה צריך להיות מאיזשהוא מקום פנימי יציב. מאוזן. מאמין בעצמו.

אני הכי רוצה לעזור לך בעולם, אבל נראה לי עדיף שלא תתחתני איתי מהמקום הזה, התלוי בי. התלוי בהכלה ובהקשבה ובמוכנות שלי להמשיך את הקשר "למרות" הסודות האפלים שלך.

אני רוצה אותך בזכות מי שאת ומה שעברת, ולא למרות.
לא אני הוא זה שיהפוך אותך לבעלת ערך.

את מעולה בזכות מי שאת. ובזכות הנשמה המיוחדת שלך.

סליחה ומחילה אם ההתנהלות שלי הייתה פוגעת.

יוני

 

******************************************************************************

חשוב לנו לסיים בכמה מילים שלנו…

המכתב הזה עלול להיות קצת מבהיל.

חשוב לדעת, שלא כל רגישות היא בור אפל ולא כל חולשה או טראומה מהעבר היא משהו שגורם לך להיות נזקקת ותלותית.

אם את מרגישה שהדברים כאן מתחברים אלייך, כדאי להתבונן בדברים ולראות איך את מתחילה ליצור שינוי פנימי.

ואם את לא בטוחה, כדאי לפנות ולהתייעץ, כדי לא "להשקיע" את עצמך בבורות אפלים סתם.

 

 

 

לכל הטורים של נחמה, לחצו!

 

נחמה ביטקובר - מאמנת רגשית וראש מכון "עומק הקשר" - מכון העוסק באימון וליווי בנות לקראת זוגיות מאושרת. ליצירת קשר: 058-4170276 או באתר: עומק הקשר.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב יצחק יוסף צילום: Yaakov Cohen/Flash90

איראני או ישראלי? השוואה מקוממת ב"כאן"

קרא עוד