הבת/בן שלך רווק/ה ולא מקשיב/ה לעצות שלך אף פעם? בואי תשמעי מה יש לו/ה להגיד

הבת שלך לא משתפת? הבן שלך לא מוכן לקבל ממך הצעות? בשבוע שעבר פרסמנו מכתב מאם לבתה הרווקה, וכעת אנו מביאים את מכתב התשובה. כנראה שמה שהם צריכים זה את האמונה והבטחון שלך, ופשוט לא רוצים לצער אותך

חדשות כיפה נחמה ביטקובר 12/11/17 12:44 כג בחשון התשעח

הבת/בן שלך רווק/ה ולא מקשיב/ה לעצות שלך אף פעם? בואי תשמעי מה יש לו/ה להגיד
מתי כבר תתחתני? , צילום: shutterstock

אמא אהובה שלי,

כאב לי לקרוא את המכתב שלך. אני יודעת שקשה לך בגללי. אני יודעת שאת משקיעה בי כל כך הרבה... חושבת, מתפללת, מתקשרת, עושה כל מה שאפשר בשביל לעזור לי. אני יודעת ואני מעריכה את זה אבל... בנושאים האלה אני לא יכולה לשתף אותך. למה? קשה לי להסביר, אבל אני אנסה. 

את זוכרת שהצעת לי את שמוליק ואמרת לי שהוא סיים דוקטורט ברפואה והוא כבר מסודר עם עבודה קבועה, ושהוא יעשה אותי "מלכה"? וכששאלתי אותך אם הוא רגיש ואם הוא "בחור חם" אמרת לי שהעיקר הפרנסה ושאני לא אהיה קטנונית על הפרטים הקטנים? או כשהצעת לי את ההצעה של השדכנית הזאת מירושלים, ששכחתי את שמה, ואמרת לי שזה בחור שלומד ראיית חשבון והוא בטוח בעצמו וזה בדיוק מה שאני צריכה? אני שתקתי, ולמחרת אמרתי לך שזה לא נראה לי. ואת... היה לך קשה לקבל את התשובה שלי. 

שאלת אותי מה אכפת לי רק לנסות ולמה אני כזאת בררנית. אמרת לי שאני שוברת לך את הלב ונתת לי להרגיש כאילו אני הבת הכי גרועה בעולם. ולמה? רק בגלל שלא הסכמתי לשמוע איזו הצעה של שדכנית שבכלל לא מכירה אותי, או הצעה שבכלל לא מתקרבת למה שאני רוצה. 

זה לא שאני לא מעריכה אותך.. אני מעריכה מאד. אני יודעת שאת מכירה אותי הכי טוב בעולם, אני יודעת שאת רק רוצה שיהיה לי טוב. אבל... אני חושבת שהגעתי לגיל שאני גם קצת מבינה מה טוב בשבילי. חינכתם אותי מדהים, לימדתם אותי להפעיל את הראש ולחשוב בשביל עצמי ותמיד שידרתם לי שהכי חשוב שאהיה עצמאית ואצליח להסתדר ולקחת אחריות על החיים שלי. ועכשיו אמא, זה בדיוק מה שאני עושה. אני הולכת בדרך משלי, אני הולכת להקים בית משלי, בית שאני אחיה בו בעז"ה עד 120. אני אחיה בו. לא את ולא אבא. והבית הזה צריך להתאים לי, לא לך. הוא צריך לשמח אותי, הוא צריך להוביל לדרך שאני רוצה וחשוב לי ללכת בה. 

אני בטוחה שקשה לך להבין.. הרי תמיד אמרת לי שאני חייבת מישהו מבוסס, מישהו שידאג "לנסיכה הקטנה והמפונקת שלך", אבל גדלתי אמא. גדלתי וסדרי העדיפויות שלי השתנו. אני כבר לא "הנסיכה המפונקת" שהייתי פעם, גם אם את לא מסוגלת לראות את זה וגם אם את לא מאמינה. היום הדברים שחשובים לי אחרים לגמרי, היום אני מחפשת משהו אחר. 

הייתי רוצה לשתף אותך, הייתי רוצה שתקחי חלק בתקופה המשמעותית הזאת בחיים שלי, אבל אני מרגישה שקשה לך להבין אותי ואת רק תוקפת אותי כל הזמן. אני מרגישה שאת לא מקבלת את הדרך שלי, ומנסה כל הזמן לשכנע אותי ללכת בדרך שלך. 

אמא יקרה, אם רק תסכימי להקשיב לי באמת, עם הלב הענק שלך, אם תוכלי להכיל שמה שאני רוצה שונה ממה שאת רוצה בשבילי וזה בסדר. ואני מספיק גדולה כדי לבחור בעצמי, וגם אני יודעת מה טוב לי. 

אם תוכלי להשלים עם זה שיש דברים שחשובים לי ואני לא מוכנה להתפשר עליהם, למרות שאת חושבת שהם שטויות. אם תוכלי לתת לי להוביל ותהיי שם בשביל לשמוע אותי באמת ולא בשביל לשנות אותי…

אני יודעת שזה לא פשוט, אמא, וראיתי במכתב שלך כמה קשה לך, אבל האמת שגם לי מאד קשה. קשה לי שאת לא מוכנה לקבל את השאיפות שלי. קשה לי שאת לא מוכנה להכיל את זה שהשתנתי, שאני לא אותה ילדה שהייתי לפני חמש שנים, שעכשיו דברים אחרים משמחים אותי. דברים אחרים נמצאים במרכז החיים שלי. 

ועוד משהו: אני אוהבת אותך ורוצה שתהיי שמחה, שתהיה לך נחת ממני. ואני לא מסוגלת לאכזב אותך. 

אני לא מסוגלת לראות איך קשה לך כל פעם שאני נפרדת ממישהו, איך שובר אותך שסיימתי קשר ארוך, איך העיניים שלך נופלות כשאני בהפסקה. כל כך קשה לי לראות אותך ככה שאני מעדיפה לא לשתף,

שאני מעדיפה שלא תדעי, שלא יכאב לך. אבל ברגע שיהיה משהו משמח באמת, משהו בטוח, אני מיד ארוץ לספר לך, אני כל כך ארצה לשמח אותך ולשמוח אתך. אבל בינתיים, אני לא רוצה להיכנס לעימותים ומריבות בינינו ואני גם לא מסוגלת לצער אותך כל הזמן. 

אמא אהובה שלי, תדעי שאני אוהבת אותך הכי בעולם, שאני גאה להיות הבת שלך, שאני שמחה בך ומעריכה את דעתך. תדעי שהכוחות שלי להיפגש שוב ושוב, להיפרד ולהתחיל מחדש, הם בזכותך, בזכות האמון שלך בי, בזכות האהבה שלך. ובבקשה אל תעלבי ממני, ואל תפגעי שאני לא משתפת. תנסי להבין אותי. תני לי את הזמן ותאמיני בי שזה יצליח, תאמיני בי שאני מסוגלת לעשות את זה נכון וטוב בדרך שלי. 

 

כמה מילים לסיום...

ניסינו להציג ביושר את שני הצדדים. מצד אחד אמא שאוהבת ודואגת לבת שלה, ולא תמיד מרגישה שהבת איתה, ומהצד השני, בת שמאוד מחפשת את הדרך שלה, ולא רוצה לאבד את הקשר עם אמא שלה. חשוב לנו מאד לומר שמטרתנו בכתיבת המכתבים לא הייתה להכריע או לשפוט מי צודק. מטרתנו היא להציג את הטיעונים ואת הצדדים השונים על מנת שכל אחד יבין במקצת את הצד השני וכך יוכל להתקיים שיח בונה ומקדם בין שני הצדדים, מתוך האמונה שהבנה ותקשורת בונה מקצרות תהליכים ובעז"ה על ידי זה ירבו שמחות.

 

נחמה ביטקובר היא מאמנת רגשית וראש מכון "עומק הקשר" - מכון העוסק באימון וליווי בנות לקראת זוגיות מאושרת.

058-4170276 או באתר: עומק הקשר, אימון רגשי