פרשת ויצא: גל ומצבה

יעקב ולבן כורתים ברית ומבטיחים שלא לחצות את הגבול על מנת להרע זה לזה. שני העדים שהם בוחרים לאשש בעזרתם את הברית הם גל אבנים ומצבה. הבחירה בעדים אלו היא תמוהה

חדשות כיפה הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי 24/11/17 12:05 ו בכסלו התשעח

פרשת ויצא: גל ומצבה
הרבנית מיכל טיקוצינסקי, צילום: באדיבות המצלם

פרידת יעקב ולבן מלווה בטקס משונה:

וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן לְיַעֲקֹ֑ב הִנֵּ֣ה הַגַּ֣ל הַזֶּ֗ה וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָרִ֖יתִי בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ: עֵ֚ד הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְעֵדָ֖ה הַמַּצֵּבָ֑ה אִם־אָ֗נִי לֹֽא־ אֶעֱבֹ֤ר אֵלֶ֙יךָ אֶת־הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְאִם־אַ֠תָּה לֹא־תַעֲבֹ֨ר אֵלַ֜י אֶת־הַגַּ֥ל הַזֶּ֛ה וְאֶת־הַמַּצֵּבָ֥ה הַזֹּ֖את לְרָעָֽה: אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י נָחוֹר֙ יִשְׁפְּט֣וּ בֵינֵ֔ינוּ אֱלֹהֵ֖י אֲבִיהֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֣ע יַעֲקֹ֔ב בְּפַ֖חַד אָבִ֥יו יִצְחָֽק: וַיִּזְבַּ֨ח יַעֲקֹ֥ב זֶ֙בַח֙ בָּהָ֔ר וַיִּקְרָ֥א לְאֶחָ֖יו לֶאֱכָל־ לָ֑חֶם וַיֹּ֣אכְלוּ לֶ֔חֶם וַיָּלִ֖ינוּ בָּהָֽר:

יעקב ולבן  כורתים ברית ומבטיחים שלא לחצות את הגבול על מנת להרע זה לזה. שני העדים שהם בוחרים לאשש בעזרתם את הברית  הם גל אבנים ומצבה. הבחירה בשני עדים דוממים לחלוטין, שאין להם כל יכולת לבוא ולעמת את בעלי הברית עם מחויבותם, היא בחירה תמוהה.

אמנם, את האפשרות לכרות ברית ולהעיד עדים שאין להם מענה לשון אנו מכירים ממקומות נוספים. יצחק כורת ברית בעניין הבארות "וַיֹּ֕אמֶר כִּ֚י אֶת־שֶׁ֣בַע כְּבָשֹׂ֔ת תִּקַּ֖ח מִיָּדִ֑י בַּעֲבוּר֙ תִּֽהְיֶה־לִּ֣י לְעֵדָ֔ה כִּ֥י חָפַ֖רְתִּי אֶת־הַבְּאֵ֥ר הַזֹּֽאת" (בראשית, כא, ל); עוד קודם לכן הציג הקב"ה את הקשת כאות לברית בינו ובין האנושות.  

 מעשה נוסף בשני עדים מוזרים אנו מוצאים  בגמרא:

 ואמר רבי אמי: בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה,
מניין - מחולדה ובור.
ומה המאמין בחולדה ובור - כך,
המאמין בהקדוש ברוך הוא - על אחת כמה וכמה. (בבלי, תענית ח, א)

הסיפור על אמונה בחולדה ובור מובא ברמז ובקוד, וזוקק ביאור. רש"י משלים את החסר ומעיר שהסיפור המלא מצוי באגדה, וזהו הסיפור:

מעשה בבחור אחד שנתן אמונתו לריבה (בתולה) אחת שישאנה,
אמרה: מי מעיד?
והיה שם בור אחד וחולדה,
אמר הבחור: בור וחולדה עדים בדבר,
לימים עבר על אמונתו ונשא אחרת, והוליד שני בנים,
אחד נפל לבור ומת, ואחד נשכתו חולדה ומת,
אמרה לו אשתו: מה מעשה הוא זה שבנינו מתים במיתה משונה
ואמר לה: כך וכך היה המעשה.

הסיפור על הבור והחולדה הוא סיפור של שני עדים מעולם הדומם והחי שלימים לקחו אחריות על עדותם ומלאו את שליחותם: העונש על הפרת הבטחת הנישואין של הנער לנערה מתגלגל בסופו של דבר על ידיהם. כמו שכתוב בתורה "יד העדים תהיה בו בראשונה" (דברים יז).

בפרשת האזינו מעיד עלינו הקב"ה שמים וארץ: "הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי". וגם במקרה הזה העדים פעילים בענישה: "בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום מה נאמר בהם? "וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים... ואבדתם מהרה מעל הארץ..." (ספרי דברים, האזינו, שו). בניגוד לבני האדם, השוכחים, מתעלמים, מתקשים לעמוד בניסיון, מוחים ומתרחקים. העדים הלא אנושיים – איתני הטבע, אבנים בורות או חיות, מייצגים נאמנות מוחלטת לקב"ה, שאינה משתנה לעולם.  וכשם שהשמים והארץ הם גם עדים וגם גורמי ענישה, כך על פי המדרש גם גל האבנים והמצבה שבפרשתנו.:

"עד הגל הזה"
זהו שנאמר ותלחץ רגל בלעם אל הקיר,
הגל הוא הקיר
לפי שעבר בלעם את השבועה שנשבע ליעקב
שנאמר אם לא תעבור את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה,
ובלעם זה לבן.

רגלו של בלעם נלחצת לקיר כדי להזכיר לו את השבועה שנשבע אבי אבותיו ליעקב שלא לפגוע בו לרעה. וכעבור דורות רבים נוספים, ילחם יואב בארם נהרים בשליחות דוד המלך , ואז יצאו לקראתו בני המקום וידרשו ממנו לקיים את שבועת לבן ולהימנע ממאבק:

אמרו לו אתה מבני בניו של יעקב,
ואנו מבני בניו של לבן,
והרי תנאי שלהם [קיים],
דכתיב עד הגל הזה (בראשית לא נב),
כששמע יואב חזר אצל דוד,
א"ל מה אתה אומר הרי תנאו שבועת יעקב אבינו,
מיד הושיבו סנהדרין שושן עדות, למדוהו ואמרו באמת כך היה,
אלא הם עברוהו תחילה. (תנחומא)

בני יעקב, לפי המדרש הזה, נוקו משבועתו של לבן משעה שהפר אותה בלעם. ועל כן לא חבו כל חובת נאמנות לבניו ורשאים היו להילחם בהם.

מברית השמים והארץ למדנו שיש חשיבות ומשמעות לזהותם הספציפית של העדים. כך למשל, מסמלים-רומזים  החולדה ובור (בצורתם)... לזכר ולנקבה ורומזים לברית הזוגיות. מה משמעות זהותם של העדים - הגל והאבן - בפרשתנו?

בעל צרור המור מציע שהגל והמצבה דומים, שניהם קורצו מאבן. ההבדל ביניהם הוא בכך שהגל נמוך והמצבה גבוהה. משמע, יש לברית רובד גלוי ויש לה רובד שפל ונסתר- הסכמה לשביתת נשק כלפי חוץ וטינה סמויה. יש בה רובד עכשווי וגלוי, ויש בה רובד גבוה הרואה למרחקים, בניו של יעקב יצטרכו לבחון כל העת את מערכת היחסים המאתגרת הזו.

על דבריו ניתן להוסיף עוד. מערכת היחסים של לבן עם יעקב שנפתחת בקשרי משפחה ועבודה היא מערכת בעייתית ולוחצת, יעקב עטוף וכלוא בחיבוק הדוב של המחותן לאורך כל הדרך.  הפערים התרבותיים, המוסריים והדתיים בין שני האנשים ניכרים מתחילת הדרך ועד למשבר הסופי של הפרידה שבה יוצא סוף סוף יעקב מלפיתתו של לבן.  האבן והמצבה מאותתים ליעקב וללבן שעליהם להפרד איש לדרכו, ולהעמיד חיץ ביניהם. בלעם מפר את האמון הזה כשהוא נוטל על עצמו את אומנותם של בני יעקב- הדיבור והנבואה. בני יעקב מפרים את הברית כשנוטלים על עצמם את אומנותו של לבן- כיבוש וניכוס. השאלה העומדת על הפרק היא אם ועד כמה יתמידו בני הדורות הבאים להבחין בהבדלים הללו ולהעמיד גבול ברור בין המצבה שנבנתה לקב"ה השומר על יעקב בדרכו, ובין גל האבנים האקראיות של לבן.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן