חדשות כיפה

על חובת הדיוק בפרסום מחזורים

במחזורים בני זמננו מצויות טעויות, שחלקן הן תולדה של שימוש באמצעים אלקטרוניים. פרסום מחזורים וסידורים אמור להיות באותה רמת דיוק כמו הוצאה לאור של ספר תנ"ך

ההמונים בתפילות בכותל

צילום: ישראל ברדוגו

מבוא

מאמר זה מוקדש לתופעה של טעויות המצויות במחזורים, בסידורים ובחומר ליטורגי אחר המיועד לשימושו של המתפלל. כפי שנצביע על כך, גם בזמננו מתפרסמים ספרי תפילה שיש בהם טעויות, ומתברר שאפילו השימוש באמצעים אלקטרוניים ודיגיטליים אין בכוחו למנוע תמיד מִשְׁגִּים מסוג זה. נהפוך הוא, כפי שנראה במהלך דברינו חלק מהטעויות הללו הן עצמן תולדה של השימוש באמצעים האלה.

מחזור אורי וישעי, נוסח אשכנז

מחזור "אורי וישעי" לראש השנה ויום הכיפורים יצא לאור מטעם ישיבת ההסדר קרני שומרון בשלוש נוסחאות: נוסח ספרד יצא לאור תחילה בשנת תשס"ו ומהדורה שנייה התפרסמה כחלוף שנה; נוסח עדות המזרח יצא לאור בשנת תש"ע ומהדורה נוספת בשנת תשע"ד; מחזור זה בנוסח אשכנז, המצוי בידי, יצא לאור בשנת תשע"ד. נוסח ספרד בלבד של המחזור נמצא בספרייה הלאומית בירושלים, נוסח ספרד ונוסח עדות המזרח מצויים במאגר "אוצר החכמה", אולם נוסח אשכנז איננו מצוי בספרייה הלאומית, או בספריות אוניברסיטאיות, ואף לא ב"אוצר החכמה". מבחינה זו ייתכן שנוסח אשכנז יצא לאור מוקדם יותר.

מחזור "אורי וישעי" מאיר עיניים וכולל חומר פרשני רב ומעמיק. התפללתי השנה לראשונה בראש השנה במחזור זה בנוסח אשכנז. והנה, התוודעתי להפתעתי המרובה במהלך התפילה לטעות לא פשוטה מנקודת ראותו של המתפלל, הנוגעת לנוסח קדושה של שחרית בשני ימי ראש השנה; הקטע "אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל מִתְנַשְּאִים לְעֻמַּת שְֹרָפִים" איננו נמצא כלל (עמ' 123, 251). לעומת זאת, קדושה של שחרית במחזור בנוסח ספרד היא הגרסה המלאה לנוסח זה, וכוללת את "אָז בְּקוֹל". קיים מקום לשער שקדושה של שחרית ב"אורי וישעי" בנוסח אשכנז הוכנה על בסיס הקדושה בנוסח עדות המזרח, שהיא קצרה יותר ואינה כוללת כלל את "אָז בְּקוֹל". זאת באופן שלא התאימו את הנוסח כולו וחלה טעות. אם כן לפנינו דוגמה של טעות שחדרה ככל הנראה בעקבות שימוש באמצעים דיגיטליים דווקא, ואילולי כן קרוב לשער שהיא לא הייתה באה לעולם.

למחרת ראש השנה פניתי למו"ל של המחזור, ישיבת ההסדר קרני שומרון, ושטחתי בפניהם את העניין ואת הבעייתיות שפגשתי בה. ציינתי גם שהטעות העיבה במשהו על התפילה. אף הצבתי את השאלה אם לא נמצא אפילו אדם אחד מני פרסום המחזור שעמד על הטעות. ציינתי בהקשר זה כי מן הראוי היה למצער לשים הודעה בתוך המחזורים שתעיר על כך. אף העליתי את האפשרות האחרת שלפיה ראוי אולי להוציא את הספרים מהמחזור, ולהדפיס מהדורה חדשה בהקדם. עוד כתבתי כי לו הייתי יודעת על כך מראש, קרוב לשער שלא הייתי רוכשת מחזור זה. לא זכיתי למענה כלשהו על פנייתי, פניתי כחלוף ימים אחדים בשנית ועד לחתימת מאמר זה טרם התקבלה תשובה.

הביטוי "בערפלי טוהר" במוסף ראש השנה

ראוי להידרש למתרחש במחזורי הימים הנוראים בכל הקשור לניקוד המילים. בדורות עברו כללי הדקדוק לא תמיד היו נהירים, ולא תמיד הייתה ידיעה ברורה בנוגע לניקוד הנכון של מילים שונות. לפיכך אפשר למצוא במחזורים שונים מילים שאינן מנוקדות כדבעי. אולם בדורנו אין הצדקה להוסיף ולומר את נוסח התפילה בצורה שאינה תקנית מבחינה דקדוקית. בדברים הבאים ברצוני להתייחס להיגד "בערפלי טוהר" המופיע בראש ברכת שופרות של מוסף ראש השנה, מילים שלגביהן רבו צורות הניקוד ומהן שאינן נכונות מבחינה דקדוקית.

במחזור היידנהיים האשכנזי מהמאה הי"ט הנוסח הוא "בְּעַרְפַלֵּי" (בלי דגש באות פא ועם דגש באות למד) (מחזור ליום ראשון של ראש השנה, רעדעלהיים תקצ"ב, מז ע"ב; פז ע"ב) וקיים שם דיון בנוגע לנכונותה של גרסה זו (שם, מז ע"ב). מחזור רבא, שיצא לאור בוורשה בשנת תרע"ג (1913), נמצא כיום בשימוש אצל רבים. המהדורות המוצעות למכירה הן ברובן המכריע מהדורות צילום. ניקודה של המילה שאנו דנים בה הוא: "בְּעַרְפְּלֵּי".

האקדמיה ללשון העברית, בישיבה מספר ע"ט (79) שלה שהתקיימה בחודש ניסן תשכ"ז, הזכירה שתי צורות ניקוד לגיטימיות של המילה "ערפלי"; "עַרְפִלֵּי" או "עַרְפַלֵּי". מוזכר שם בנוגע למילה "עֲרָפֶל" כי הקמץ משתנה בנטייה כדין קמץ שלפני ההברה המוטעמת (עמ' 65).  

במילון בן יהודה לא מובא בצורה מפורשת ניקודן של המילים "בערפלי טהר", והצורה "עַרְפַּלִּי" מובאת במשמעות "של ערפל", ובהתאם לכך נראה שהניקוד אמור להיות "בְּעַרְפַּלֵי טֹהַר". בהקשר זה ראוי להזכיר את חיבורו של הראי"ה קוק "ערפלי טהר". חיבור זה יצא לאור בשנת תשמ"ג, אולם הוא נדפס בחלקו ביפו בשנת תרע"ד (1914) ונגנז על ידי הרב עצמו במהלך הדפסתו. כמו כן חומר זה מרכיב את החלק השני של "שמונה קבצים". החיבור "ערפלי טהר" מוזכר בשתי איגרות של הראי"ה עצמו (אגרות הראיה, ב, עמ' רצב-רצג, סימן תרפז; עמ' רצז, סימן תרצג). כותר המהדורה החלקית משנת תרע"ד מנוקד באופן הבא: "עַרְפַּלֵי טֹהַר". במילון אבן שושן הניקוד של צירוף זה הוא "עַרְפִלֵּי טֹהַר" וצורה זו נפוצה ומקובלת בזמננו.  

נסקור את הניקוד של המילה "בערפלי" במחזורים העיקריים שנעשה בהם שימוש בזמננו. הנוסח במחזור ראש השנה של דניאל גולדשמידט הוא בדומה למחזור היידנהיים. במחזור רנת ישראל, במחזור ירושלים בהוצאת קורן (בעריכתו של גולדשמידט) ובמחזור קורן החדש (מחזור קורן המבואר לראש השנה, מבואר ערוך ומוגה בידי הרב דוד פוקס, נוסח אשכנז, מהדורה ראשונה 2016) הניקוד הוא בהתאם למילון אבן שושן. במחזור "ממך אליך" בעריכת יונדב קפלון ובהוצאת ידיעות אחרונות (נוסח ספרד) הניקוד הוא בהתאם למחזור רבא. עוד ראוי להזכיר כי לאחרונה נכלל הצירוף "ערפלי טוהר" בשיר "הנה ימים באים" של הזמר ישי ריבו, והמילה הראשונה מושמעת בתור "עַרְפִּלֵּי".

על רקע דברינו בנוגע לניקוד של "בערפלי טוהר" ומתוך רצון שהתפילה תתקיים בנוסח תקני, ראוי לנו לומר את נוסח התפילה בצורות שהן תקניות מבחינה דקדוקית. נראה להציע כי רב בית הכנסת או גבאֵי בית הכנסת ינחו את החזן מבעוד מועד לבטא את המקומות הבעייתיים במחזורים בניקוד נכון. יתרה מכך, נראה להציע שראוי להכין רשימה של המילים שאפשר להשקיף עליהן כעל נקודות תורפה מבחינת ניקודן. אין גם להוציא מכלל אפשרות הכנת רשימה מרוכזת מעין זו והפצתה בצורה רשמית. זאת באופן שאפשר יהיה להימנע מלעשות שימוש בהגייה שאין לה בסיס דקדוקי. עקרונות אלה כוחם יפה גם לגבי התפילות הנאמרות במהלך השנה כולה.

לוח שנה של חב"ד

בהקשר לדיוננו ראוי להזכיר טעות שמצאתי בלוח שנה לשנת תשע"ח שהופק מטעם בית חב"ד רחביה–נחלאות ושחולק במקומות שונים בירושלים בערב ראש השנה. בעוברי על הלוח צרמה בעיניי ביותר נקודה אחת. בלוח זה מוזכר בנוגע לכל שבת שמתקיימים "תפילה וקידוש"; מדי שבועיים מילים אלה מוזכרות בעברית ומדי שבועיים באנגלית. והנה, במועד של יום הכיפורים, שחל בשבת, מוזכר גם כן בלוח, בצורה שבלונית, בעברית "תפילה וקידוש". מצד אחד, הייתי מאוד מופתעת להיווכח בכך. מצד שני, ברור שיש כאן טעות אנוש. פניתי במכתב לשני רבני חב"ד הנוגעים בדבר, וציינתי כי לדעתי חובה מכאן והלאה להניח בכל לוח עמוד תיקון, וכן לשים תיקון באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק כדי שלא תצא תקלה ומכשול בעקבות העניין הזה. גם העליתי את האפשרות שלוח זה לא יופץ בצורתו זו. גם כאן העובדה שהסתמכו על תבנית מוכנה מראש הובילה לתקלה זו.

הגדה של פסח

בפסח תשע"ה מצאתי טעות בהגדה של פסח בביתם של חברים. מדובר בהגדה מאוירת שנועדה לשימוש בליל הסדר, שיצאה לאור מטעם "מכון שירה חדשה" בפתח תקווה על ידי דורון רונן. הטעות נוגעת לקטע: "'בְּיָד חֲזָקָה' זוֹ הַדֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: 'הִנֵה יד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶבֶר כָּבֵד מְאֹד'" (שמות ט, ג) (עמ' 30–31). בהגדה זו בנוסח אשכנז היו חסרות שתי המילים: "בַּחֲמֹרִים" ו"בַּבָּקָר". טעות כזו מעוררת מעט תמיהה ואף היא נובעת ככל הנראה משימוש במאגר אלקטרוני בתהליך כלשהו שהוביל לטעות. המוציא לאור של ההגדה טען שהוא עצמו משתמש בהגדה בנוסח עדות המזרח ושם לא הייתה בעיה, ולפיכך הוא לא היה מודע לטעות. הוא הציע להכין מדבקה עם התוספת של שתי המילים החסרות. מיותר לציין שקרוב להניח שיש שישתמשו בנוסח השגוי שנה אחר שנה מבלי שיבחינו בטעות, ובדרך כזו היא יכולה להשתרש בקרב בני אדם שונים. כל זאת מעבר לעותקים שנמצאו זה מכבר בחנויות ובידי המפיצים. אציין עוד שנתקלתי גם בטעויות נוספות בסידורים, אולם קצר המצע מלהזכירן עתה.

סיכום

כפי שהעלינו במאמר הנוכחי מתברר שגם השימוש באמצעים אלקטרוניים ודיגיטליים אין בכוחו למנוע טעויות בספרי תפילה, ולמעשה חלק מהדוגמאות המוזכרות הן עצמן תולדה של ההסתייעות באמצעים אלה. מי שניגשים להוצאה לאור של ספרי תפילה צריכים להתייחס לכך באותה יראת כבוד ורמת דיוק כמו הוצאת ספר תנ"ך. בני אדם העוסקים במלאכה זו אמורים להיות חדורי שליחות דתית עמוקה בנוגע לגודל האחריות הרובצת עליהם ועל הצורך למנוע מראש כל טעות אפשרית, גם אם הדבר מצריך הגהות נוספות. ובנוסף, במידה ומתגלות טעויות לאחר הפרסום, על העוסקים במלאכה ליטול אחריות ולפעול לתיקון המעוות בהקדם, ולא לנקוט במדיניות מתנערת.

המקרים המוזכרים במאמר זה מלמדים שיש צורך לגבש הנחיות בכל הנוגע לפרסום ספרי תפילה, לרבות מחזורים. במצב העניינים הנוכחי בהחלט לא מופלג להעלות את הרעיון של ייסוד תו תקן, או הקמת ועדה שמתפקידה יהיה לאשר מבעוד מועד את תקינות הנוסח, כדי שציבור המתפללים לא ימצא את עצמו בזמן אמת, בעיצומה של התפילה גופה, פנים אל פנים מול טעויות שאפשר היה למונען מראש. זאת באופן שאדם יוכל להתפלל בצורה ראויה ושלמה מתוך ספר תפילה שהוא מתוקן בלא רבב ובידיעה שלא ייתקל בבעיות נוסח העשויות גם לפגוע במידה כלשהי בעבודת התפילה שלו.

לצד הביקורת העניינית המוזכרת במאמר הנוכחי, ראוי בימים אלה שבין כסה לעשור גם ללמד מידה כלשהי של זכות על המצבים האלה ולהחיל עליהם את הפסוק "שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי" (תהילים יט, יג). פסוק זה עצמו נאמר במהלך סדר הסליחות וכן בליל יום הכיפורים כטיעון המועלה על ידי הציבור כדי לזכותו בדין ולחתום אותו לחיים טובים. לפיכך מצד אחד, ראוי שנלמד זכות על המצבים המתוארים כדי שבמרום ילמדו אף עלינו זכות. ומצד שני, ראוי גם לזכור את הפסוק המופיע קודם לכן ממש שלא נאמר במסגרת סדר סליחות, "גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב" (שם שם, יב), כתוב שראוי שיימצא תדיר לנגד עיניהם של מי שעוסקים במלאכת הקודש של הוצאת ספרי תפילה.

03.10.2017

1. מאמר יפה וחשוב (סתם אחד)

אך 2 הערות:
1. קשטי עצמך תחילה, הניקוד המופיע בגוף הכתבה (בקטע על ערפלי טוהר) משובש ומשעשע, בדקי זאת עם צוות האתר והעלי ניקוד בפורמט נתמך.
2. חלק מההערותייך ועוד רבות תוקנו במחזור "איש מצליח" בפיקוח הרב מאזוז, עייני שם ורווי נחת

דווח על תגובה לא ראויה
03.10.2017

2. כנראה שאתה לא רואה את זה בפורמט נכון. (יעל לוין)

דווח על תגובה לא ראויה
03.10.2017

3. הפורמט נבדק בכמה מחשבים. הכל שריר וקיים. ואין ראוי לכתוב דברים בלי בסיס. (קורא)

דווח על תגובה לא ראויה
03.10.2017

4. קשוט עצמך תחילה (יהודי)

א. נראה לי שבפוסט הזה אתה מנגח סתם את המחברת. דבריך לגבי הניקוד אינם נכונים.
ב. בנוסף, קשוט עצמך כי כתבת "חלק מההערותייך" במקום "מהערותיך".
ואכמ"ל.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר